מבשלת חלומות
1
טוויסט יפני
2
אדמה
3
סלט של קיץ ועוד חברים
4
מרק עדשים כתומות בכלום עבודה \ או המרק שלא תפסיקו להכין
5
מאפה מהיר של בצק עלים ופטריות
6
מרק עדשים וירקות – מוליגטוני
7
זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול
8
טריאדה של חציל
9
אדום אביב – אורז בצבעים של סלק
10
צבעים של חורף וסלט בורגול קטן

טוויסט יפני

כן אפשר להכין אוכל אסיאתי מענג , בלי לבלות שעות מורטות עצבים במטבח .

 

זה אפילו יותר טעים ככה , עם הידיעה ש השקענו כמעט כלום ..
את המתכון ראיתי במדור אוכל של אהרוני , באיזה סוף שבוע . רק שם הוא הכין מהאורז קריספי רייז ועליו הניח ברוב להטוטנות , כל מיני דברים  .
מהפחד  שהכל  ייפול לי  וגם כי רציתי לפשט , יצרתי וורסיה משלי  שבהחלט נשענת על המתכון  וגם פי אלף יותר מהירה להכנה.

אדמה

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
מילים : דורית צמרת

לכל מסעדה היום  , יש בתפריט שלה לפחות מנה אחת עם ירקות שורש שזה עתה הוצאו מהאדמה .
כל מסעדה שמחשיבה את עצמה מאמצת לה מגדל פרטי , שיצרף גם אותה לרשימת המיוחסים שנהנים משלל אדמתו .

 

כל מבשל שמחשיב את עצמו  (לפחות בעיני עצמו) משתדל להשיג לעצמו , קצת ירקות כאלה , רצוי עם רגבי אדמה .
המגדילים אפילו אוכלים ככה את הירק , על רגביו , בטענה שכל הטוב של האדמה , נמצא כאן בבוץ , ולמה לבזבז ….
זו בהחלט שעתם היפה של הצמחונים והטבעונים  ,  שעושים לשאר  , נא …ונא , אמרנו לכם .
אבל אם אני שמה את הציניות בצד (וזה קשה) , אכן טעמם של ירקות שנשלפו מהאדמה  , בצבעי הכתום , צהוב , סגול  , ירוק  ואדום שלהם , מחוברים עדיין לעלים , כמו תינוק המסרב להיפרד מאמו 
טעמם של אלה לא דומה ולו במעט , לירקות שמבלים את זמנם במחסני הקירור .
היום בעבודה כשהכנתי סלט מכל הירקות האורגניים והלא אורגניים   , אך כה טריים שלי , פרשתי אותם קודם לפני עיניי , מלהיבה ומתלהבת משלל הצבעים.  אמרה לי חברה  , אולי נשכור לנו חלקה מחוץ לעיר ונגדל לבד את הירקות ?
כמה שהאפשרות לעשות זאת נראית לי תלושה מהמציאות היומיומית שלי  , בלב  ידעתי  , כמה הייתי כמהה , לשתול הכל  (טוב , לא לבד) בעצמי .
לראות את השתילים  נובטים ומלבלבים.
 לראות את ההתחלה של אודם הצנוניות  מבצבץ מהאדמה,  ארגמן של סלק  , ופקעות בצל ירוק .
מדמיינת את הגשם משקה אותם  ומוציא החוצה את  תמצית הריח שלהם …
מהאדמה לצלחת  , אני ממלמלת לעצמי  ,   הוזה קצת על האפשרות .
 בינתיים , אני מתנחמת בידיעה שיש לי את עלה עלה  ואת שוק האיכרים .
 צליתי קצת ירקות וחיברתי אותם לחיטה ובורגול .
חיטה נראתה לי הכי מתאימה להזיה של האדמה  ,  שיבולים נעות ברוח , משירות זרעים לפעם הבאה  , הכי שורשי שיש …

סלט של קיץ ועוד חברים

הרבה זמן לא הייתי כאן , אני יודעת .

אני לא זוכרת אם כבר אמרתי לכם , אבל לא תמיד אני מרגישה צורך להיות כאן וכשזה קורה , אני פשוט מרפה .

יש מעט מאד דברים בעולם שאני לא מוכרחה לעשות , כאן זה אחד המקומות היחידים שאני לא מוכרחה , אם אני לא רוצה .

אבל בירכתי הראש היכן שאנחנו שומרים את הדברים לאחר כך . יש את המקום הזה , מקום יקר ואהוב אני יודעת שתיכף אחזור אליו , רק עוד רגע , כשאגמור להיות שקטה .

אני מקווה שגם אתם שמרתם אותי באיזה מקום ,ואולי אפילו קצת חיכיתם ?

קרא עוד

מרק עדשים כתומות בכלום עבודה \ או המרק שלא תפסיקו להכין

כשאתה מתעורר בבוקר, פו", שאל חזרזיר לאחר שתיקה ארוכה, "מהו הדבר הראשון שאתה אומר לעצמך?"

"מה יש לארוחת בוקר?" אמר פו, "ומה אתה אומר, חזרזיר?"

"אני אומר, אני תוהה – איזה דבר מלהיב הולך לקרות היום?" אמר חזרזיר.

פו הניד את ראשו בהרהור. "זה אותו דבר", אמר פו.

– א. א. מילן

יש כמה סוגי שקט האהובים עלי .

אחד מהם הוא השקט של מוקדם בבוקר , ממש מוקדם , כאשר נדמה שהעולם כולו מחריש . אני אוהבת את הרגעים האלה , בהם כל צליל , תנודה וריח נעשים ברורים ומרוכזים . חדים בבהירות שלהם .

השמש אפילו לא חושבת על שליחת קרן . אך צבעי הלילה מתחילים להתחלף באלה של הבוקר .

אני מתמסרת לשקט הזה ומרשה לו להיכנס פנימה , משלה את עצמי במחשבה שאם ארצה , הוא יוכל להישאר שם על בסיס קבוע . או לפחות למשך היום .

אני לוקחת את השקט איתי אל המטבח . מרק , זה מה שבא לי היום , כזה שיחמם וישאיר אותי שקטה ומנוחמת .

קרא עוד

מאפה מהיר של בצק עלים ופטריות

קשה לסכם את השבועיים שעברו עלי . הם היו אינטנסיביים וטעונים . דבר רדף דבר ולא בטוח אפילו שנשמתי בין האירועים . למזלי אני מסתכלת על כל דבר במיקרו שלו , באיך שהוא עכשיו . כך אני מצליחה לשמר  על שקט פנימי מסוים .
למרות הגראדים והעובדה שעבדתי במקום לא מוגן , ניסיתי לנהל אורח חיים רגיל . ההיסטריה זחלה קצת בלילה , אז ישנתי בממ"ד , שנת ביעותים .

גם הבלחתי לרגע קצר על המסך בראיון על מיגון ואיך ממשיכים לעבוד כשאתה היסטרי לחלוטין .

אורח החיים הרגיל גם כלל ארגון ארוחת חברות , חגיגת יום הולדת לאחת מהן .

היא ביקשה קישים ופשטידות . למרות שאני לא מחבבת את אלה , חשבתי שזה לא הזמן להתעקש על זוטות .

בזמנים רגילים הייתי אומרת לה שזה אוכל של שנות השבעים ודי כבר עם זה , תגדלי .

וויתרתי , רק כדי לשמר אנרגיה למה שבאמת חשוב .

כשנעשה שקט יחסי , ישנתי מחוסרת הכרה להרבה מאד שעות .

קרא עוד

מרק עדשים וירקות – מוליגטוני

בעוד הפרפרים מפזזים תחת קרני השמש באופן חסר אחריות , לא פוחדים לפרוש כנפיים מולה , לוהטת ככל שתהיה .

האפשרות להצטנף עוד רגע תחת איזה פרח מחשש לצינת סתיו , סתם מעוררת בהם רפרוף נוסף , דווקאי כזה .

 בתוך כל האופטימיות הזו , אני מחליטה על מרק , כחלק מסשן של ארוחה הודית .

אני לא הולכת על סתם מרק , אלא כזה שמכיל הרבה ירקות ,קטניות , וגם תבלינים מחממי חיך ובטן יש בו . בקיצור כל טוב .למרות שאני מבינה בראש שזה עדיין לא זמן מרק . אני ממשיכה לארגן את כל המרכיבים .

חותכת כל ירק לחוד פורסת בצלים ושומים , מנקה ירקות שורש ובטטות מתוקות ששעתן היפה עוד תגיע בבוא החורף .

כשאני מחממת תבלינים , אני כבר מבינה בלב שהמרק הזה , טוב בכל זמן שהוא .

אלא שבלילות הסתיו הצוננים הוא יהיה נהדר , ובחורף הוא יהיה הכרח .

הגשם שהתחיל לטפטף , הבהיר שהכל זמני , גם לפרפרים .

קרא עוד

זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול

אני רציתי להכין מנה של כל מיני ירוקים

מנה שיש בה תיבול אסיאתי מעורר חושים

פתאום מזווית העין , לכד את מבטי ארגז עם קישואים

הם היו מרהיבים בצבעים של ירוק וצהוב מנומרים

רציתי להאמין שכך עשה אותם הטבע ,ואפילו מצאתי לזה נימוק

הסדר של הצבעים , לא זהה בדיוק

כל קישוא , נראה כמעט זהה , אבל גם שונה

ראיתי בדמיוני את זה שזרע אותם באדמה

נותן לרוח לשאת אותם , כל זרע למקום אחר

הכי אהבתי את זה שבקודקודו פורח פרח

חשבתי , הנה כך נולד קישוא בוקע לו אל העולם

אלא שבמקום להיפרד , הם נאחזו זה בזה

מסרבים להיפרד

אם לא תשחרר אמר הקישוא לפרח

נישאר צמודים ככה לנצח

גם אני סירבתי להתנתק , אפילו החזקתי אותם שבוע במקרר , רק בשביל להסתכל .

קרא עוד

טריאדה של חציל

חצילים אוהבים חום חזק , אני אומרת ל ג , כשהיא פותחת אלי עיניים של זעזוע

מי ? היא שואלת אותי , מי שורף היום חצילים על הגז ?

כשאני מתעקשת היא מפרטת באוזניי , את כל הנגד שלה נגד הטקס , שמסתכם כולו בענייני לכלוך .

אני מסבירה לה בנועם אך בתקיפות , את עניין החום הגבוה שמצמק ישר את מעטפת החציל . אך משאיר את תוכו לבן , בוהק ועסיסי .

זה כמו בשר , אני מחדדת את נקודת המבט שלה . חום חזק וכל המיצים שלו נאספים פנימה .

כשהמבט שלה נשאר ספקני , הקול שלי קיבל גוון מתנצל …

ניסיתי , אני אומרת לה , לצלות את החציל בתנור . אבל התוצאה לא דמתה לשום דבר שאני מכירה , החוץ קיבל גוון אפרפר והפנים נעשה מימי לחלוטין .

גם הטעם , אני מתעקשת לא דומה בכלל . את הטעם המעושן מחליף טעם מר וסתמי .

הבנתי שהכי טוב זה לשכנע במעשים .

קרא עוד

אדום אביב – אורז בצבעים של סלק

 יש רגע קצר בין אדר לניסן

שהטבע צוהל בכל פה

הוא שופע חיים

שיכור ומבושם –

איך שיופי יכול לרפא!

(דויד גרוסמן)

אני מודעת לגמרי למחזוריות וליופי הזה של הטבע , במיוחד עכשיו עם הפריחה הנפלאה וכל הירוק הזה .

גם אם היו מרחיקים ממני את לוח השנה ולא נותנים לי אפילו להציץ . הייתי יודעת שזה אביב .

הייתי יודעת לפי השמחה בלב , איתה אני מתעוררת בבוקר . ישר פותחת חלון ונושמת לי אוויר , ממלאה את הריאות שיהיה לי ברזרבה לפני שאלך לעבודה .

לובשת סוודר דק , אני שבלי מעיל לא זזה מטר , משילה שכבות של פנים וחוץ , מתכוננת לאביב.

בדרך לעבודה , מימיני הים ומשמאלי שדות של חרציות עם כתמים של כלניות .
ברגעים כאלה אני שמחה שאני לא גרה בתל אביב אהובתי . כי איפה שם בדרך לעבודה ילווה אותי הים ושדה חרציות .

אלה הימים בהם כל צבע זוהר יותר מתמיד , אולי כי השמש עדיין רכה וחומלת.

הסלק ארגמני יותר מתמיד , האדום שלו זוהר ומרגש . מתאים לי כל כך לחשוב עליו עם אורז מלא , ולחשוב על הצבע הנהדר שהסלק יעניק לו .

קרא עוד

צבעים של חורף וסלט בורגול קטן

ארגמן של סלק ורימון..

 

אני הולכת לשוק , רק אחרי שאני סורקת היטב את המקרר . מוודאת מה חסר , רושמת רשימות ומבטיחה להיות מאד עקבית ומדויקת …

ואז אני מגיעה לשוק ורואה את קשת הצבעים שהחורף מנפיק וקונה רק כי הכל יפה ,טרי ושובה לב.

קשת צבעי ירוק עמוק ורענן : שעועית ירוקה , שומר עם תפרחתו העדינה , ארוגולה , כרוב ירוק עם עלים פריכים , כזה שמתחשק עכשיו לתלוש את עליו אחד אחד ולמלא בכל טוב.

מגוון צבעי סגול : עלים וורודים – סגולים של צנוניות מוארכות וגם הקטנות עגלגלות בגוון בורדו .

סלק טרי באדום עז , מחובר אל עלים ירוקים מרושתים בעורקים וורודים , ישר אני חושבת עליו כשלם וזוכרת מה אפשר להכין מהעלים הנפלאים הללו .

רגבי אדמה נצמדים אל הסלק , מסרבים לעזוב . ריח של שורש ומעמקים של אדמה , מאיצים לי את הדופק .. כמהה לקחת את כל השלל , לפרוש במטבח ולראות מה יקרה . יודעת שלפעמים לא צריך יותר משמן ירוק עמוק ומלח גס ואפור.

קרא עוד