מבשלת חלומות
1
צלי כבדי עוף ותפוחי אדמה של אמא
2
מאפה אורז וטלה רב – שכבתי
3
עוף ואורז בתנור \ או קדרה אחת וחסל….
4
דג ברוטב חמוץ -חריף של אידה.

צלי כבדי עוף ותפוחי אדמה של אמא

בגיל 11 לערך , חשבתי שכשאגדל אוכל כבד עוף כל ימי חיי .

כבד עוף היה מצרך יקר באותם ימים וכדי לאכול ממנו , עדיף היה ללכת למסעדה . כן זה היה מאותם מקרים נדירים , שלאכול בחוץ , השתלם יותר מאשר לאכול בבית .

בכל מוצאי שבת , הורי ואחותי הקטנה , שמו פניהם למסעדה , כדי שאחותי תאכל כבד .

היא סבלה מאנמיה , ועל דעת כל מומחי אותה התקופה , כבד אמור היה לספק לה את מירב הברזל , לו היא הייתה זקוקה .

אני ואחיותיי נותרנו מאחור …. (כן זה הזמן לדמעות השתתפות ונגינת כינור ענוגה ברקע)

כשהרחמים העצמיים שטפו אותי , נשבעתי שכאשר אעמוד ברשות עצמי , אוכל כבד , ללא הכרה .

בתחילת נישואיי , ניסיתי למלא לעצמי את אותה הבטחה , אבל עד מהרה , הכבד היה לי לזרא . ואפילו הצלחתי לפתח רגשות הזדהות עם אחותי , שנאלצה לאכול אותו למען בריאותה .

אחד המתכונים אותם אימי הכינה לעיתים נדירות , היה כבד עוף עם תפוחי אדמה .

היום אני מבינה שכך היא הצליחה "למתוח" את התבשיל , ולהכין המון אוכל מקצת כבד.

לאורך השנים, הכנתי את המנה הזו המוני פעמים , לא בגלל המחיר , אלא בגלל הטעם . כולם אהבו אותו מאד .

לימים הדעות היו חלוקות על ערכו התזונתי  של הכבד . אך אנו שמרנו אמונים למתכון הנהדר הזה של אימי .

קרא עוד

מאפה אורז וטלה רב – שכבתי

נכון שהבאתי  מתכון דומה. אבל יצא לי כל כך טעים ויפה ,שחשבתי שיהיה ממש לא פר ,לא לשתף . חוצמזה שכאן לא השתמשתי בשאריות של צלי טלה וגם שיניתי קצת .

חשוב לדעת שאת האורז השכבתי הזה , צריך לתכנן . אי אפשר לבוא אליו בגחמה של רגע .

צריך לקנות את הבשר המתאים . להזמין כמה אנשים , כאלה שמרגישים נוח להשמיע קולות של עונג בחברתם .

אתם תגידו שזה אושפלאו , אחרים יגידו שזה סוג של מקלובה… אני לא אגיד שאתם לא צודקים . אבל כתמיד , זו פרשנות שלי שלא תמיד מאד נאמנה למקור , אבל את זה כבר אמרתי גם   כאן

קרא עוד

עוף ואורז בתנור \ או קדרה אחת וחסל….

הפשטות היא הטרנד העכשווי.

יכול להיות שהפשטות היא הנוגדן למורכבות , לחיי הסטרס המואצים , וחוסר הביטחון שבחיים. כל דבר יכול להפר את האיזון הקל שאנחנו מצליחים להשיג.

ייתכן שאני מוצפת מידי , המון ידע זורם כל הזמן , הצורך הדחוף להתעדכן כל הזמן , משאיר אותי קצת מותשת.

אני מתרגלת לי קצת פשטות ורוגע ביום יום , צעד קטן בכל פעם.

חלקים קטנים בחיי , הולכים ומשתנים בהדרגה , גדלים בהתמדה.. פחות ריצה …חייבת להספיק , צריכה את זה , לא יכולה לחיות בלי זה .. היי עצרי שנייה !!!

לאן את רצה? מה עוד צריך להוכיח? ולמה , למה ? זה כזה חשוב.

התחום שהכי קל לי לתרגל פשטות , הוא תחום האוכל . יש בי נטייה ברורה לחזור יותר לשורשים , לפעם.

תמיד אהבתי דברים שיש להם יכולת להישאר והם חסיני זמן… ריהוט עתיק , שירים ישנים ששורטים קצת את הלב , מביאים געגוע למשהו עלום ולא ממש מוגדר.

גם אוכל . בסיסי , עם מצרכים ספורים שתמיד נמצאים בבית . אוכל שלא תמיד מחייב עמידה של שעות במטבח , ועדיין מנפיק תוצאה טובה מאד. מותיר יותר זמן , לשוחח , לקרוא או סתם לרבוץ באפס מעשה , פעולה שאהובה עלי מאד….

המאכל שאביא הומצא במיוחד עבור ילדי , רציתי ארוחה מזינה , טעימה , וכזו שתשאיר לי מספיק זמן להיות איתם.

שנים הוא שורד אצלנו , ומידי פעם זוכה לעדנה מחודשת ..

זה אוכל של טרום חג וגם של אחרי חג , כשעייפנו מכל הריצה המטורפת והבישול הבלתי פוסק . שמים את כל המצרכים בתבנית ומשגרים לתנור , לשעה וחצי . בינתיים אפשר פשוט לנוח … לא?

קרא עוד

דג ברוטב חמוץ -חריף של אידה.

השבוע מלאה שנה לפטירתה של אימי.

עלינו לקברה כדי לספר לה על געגועינו ,ועל החלל העמוק שהיא הותירה בלכתה.

איני מתכוונת להכביר ולהכביד בהעלאת רגשותיי ,אותם אני מנסה לארגן כבר שנה.

אני מאד רוצה לספר על טוב ליבה , ועוצמתה שעזרה לה לשרוד בכל מצב . ועוד הרבה יותר מזה… בכל פעם באמצעות הבלוג הזה ,אספר עליה עוד דבר ועוד דבר לעצמי. ….

הפעם אני רוצה לדבר על אהבתה הגדולה לאוכל ובישול . שנבעו בעיקר ,אבל לא רק , מידיעתה ,רעב נורא ואמיתי . אותו חוותה כשעברה את הנורא מכל , את השואה .

אמא שלי הייתה גאונה בבישול. התבשילים שיצאו תחת ידה היו מדהימים!! גאוניותה לא באה לידי ביטוי ,בתחכום נוסח הבישול החדש של ימינו . היא הייתה שייכת לאסכולה של פעם … מטבח מזין ,שורשי ,מנחם וטעים בטירוף… כל דבר שידה נגעה בו נגע בשלמות , בטעם הממכר ,הביתי והבלתי ניתן לשחזור. כל כמה שאחיותיי ואני מנסות לשחזר טעמים רחוקים של ילדות ,תמיד חסר משהו . המשהו הזה הוא קרוב לוודאי רוחב ליבה ואהבתה הגדולה אל כולם ,אותה היא יצקה גם בתבשיליה. עליה (וכנראה על עוד רבים בדורה ) נאמר ,שלא משנה כמה אנשים יבואו לאכול ,תמיד יהיה לכולם ,וברוחב –לב.

בילדותי גרנו בשכונה של קיבוץ –גלויות : בקומה מעלינו גרה שכנה ממוצא רומני ,משמאלה משפחה ממרוקו . עירק ,כורדיסטאן ,תימן ומה לא… כולם השפיעו על מטבחה של אימי . גיוון והתנסות בטעמים וריחות , היה הכרח בשבילה .

המתכון שאביא הפעם הוא דוגמא שמאפיינת מאד את הגישה לבישול של אימי. הנה הסיפור ,או גלגולו של מתכון…

חמי נהג להכין דג טעים ברוטב חמוץ –חריף שבעלי מאד אהב. מידי פעם היינו משבחים את טעמו של הדג בפני אימי. סקרנותה גברה עד שהיא ביקשה שנביא לה לטעום….