מבשלת חלומות
1
סלט ניסואז
2
מה נשתנה הפסח הזה – עוגיות טבעוניות
3
הומאז' לחורף – מרק ברוקולי ופטריות
4
מרק עדשים עם קרם קוקוס וצ'יפס קוקוס
5
ירקות בסלסלת אידוי עם קינואה ורוטב ממכר
6
כשהחורף נותן לך סלק
7
חריימה של סבתא לולי
8
טופו ברוטב מדהים עם אטריות סובה
9
עוגת גזר רכה מנוקדת באגוזים וקוקוס
10
מרק סלק , עלי סלק ונבטוטים

סלט ניסואז

ניסואז 1

 

 

צלילי השמחה ,  השירה וקריאת ההגדה עדיין מהדהדים בין הקירות הלבנים  . כמה ימים הם נותרו ככה מאפשרים לי ליהנות עוד קצת .

נותר זר החרציות הצהוב שקטפו סער וליבי , דקה לפני שערכנו את השולחן . צהוב החרציות אסף אליו את קרני השמש .
החלטנו לערוך את שולחן החג סביבו  . הכל לבן למעט זר החרציות .

בתוך כל המהומה , הסתחררה לה ליבי עם שמלת החג הלבנה שלה , קשובה למנגינה שרק היא יודעת אותה . קרא עוד

מה נשתנה הפסח הזה – עוגיות טבעוניות

עוגיה 1

מה נשתנה הפסח הזה מכל הפסחים , אני שואלת את עצמי.
כי בכל הפסחים אני לא מנקה ולא מבערת כלום.

 תשובתי תמיד לכל המוחים ואלה שאוספים נקודות זכות לאובססיית הניקיון שלהם , היא אחת : אתם יודעים מתי היה מעמד הר סיני ? תתקדמו …
אלא שהשנה , הנגיף פגע בי ותאוות הניקיון של האחרים , השאירה את נפשי מעורערת קלות .

הכניעה שלי לא הייתה קצרה ומחוזות ההיגיון שלטו עדיין ביד רמה . אך מראה  הארונות ,עורר בי דחף לרוקן את תוכנם , לבער , לזרוק , לתרום , לנקות , לכבס  . הרשימה רק הלכה והתארכה…

הצטרפתי ללגיונות הניקיון .  לא האמנתי לתחושת הסיפוק שמלאה את ליבי .

לפני שאעשה מעשה ואכלה את נפשי וכוחותיי בשאר הבית , הלכתי להכין  עוגיות.
גם כמחווה לביתי הטבעונית שם במרחקים, וגם כי הכנת אוכל , במיוחד עוגיות, הוא פתרון נהדר להסחת הדעת משטויות. קרא עוד

הומאז' לחורף – מרק ברוקולי ופטריות

מרק ברוקולי קטן 4

 

כשכותבים פוסט , לטיימינג יש חשיבות גדולה במיוחד . הרבה פעמים אני שומרת דברים לאחר -כך , אלא שאז הם מתגלים כלא כל כך רלוונטיים .
עדיין לא הסתגלתי לרעיון שאין  כבר חורף  וממשיכה לעשות לו כל מיני מחוות של נאמנות.
סימולציית החורף  שלי מתאפיינת  בלבישת חולצות  ארוכות שרוול , תכנון תבשילי קדרה ומרקים מתוך הרשימה הבלתי נדלית שלי . הפעלת מזגן בבוקר , אותו אני מכבה אחרי 10 דק' , מוחה אגלי זיעה מהמצח.
תבשילי קדירה נראים לי באמת קצת מחוץ לזמן שלהם , אבל מרק מרגיש עדיין נכון.
קניתי ברוקולי מופלא באמת , גבעולים קטנים וצעירים ,ירוקי תפרחת ,עם עלים קטנים צמודים שסוגרים על תפרחת הברוקולי ונצמדים לגבעול ,שקופים בעדינותם.

1

ברוקולי קטן

 מיכל שעושה דיאטה , נשבעה לי על מרק הברוקולי שלה. כשעיינתי במצרכים,בלטו שניים עיקריים לנגד עיניי: ברוקולי ומים.
החלטתי כי לברוקולי שלי מגיע הטוב ביותר ונזכרתי במרק הברוקולי המפואר של רחל, חברת העל שלי.
מרק שיש בו גם שמנת מתוקה , גם פטריות צלויות , תפוחי אדמה שייתנו גוף למרק וגבינת פרמזן.
האם יש מרק שעושה יותר הומאז' לחורף מהמרק המופלא הזה?

  קרא עוד

מרק עדשים עם קרם קוקוס וצ'יפס קוקוס

 
 
אין לי הרבה מה להגיד , כי המחשבות קצת קופאות לי במזג אויר שמתקרר ,  גם אם מדובר בשתי מעלות למטה .

אני מעדיפה אז  להצטנף , באיזה חלוק גדול וישן , חלוק של שנים. אני והחלוק מכירים אחד את השני כבר הרבה זמן ואין לנו צורך בהעמדות פנים .

המחשבות מתכנסות פנימה , לא בהכרח לאיזה שיח פנימי , או תובנות אישיות וקוסמיות .

אלא סתם  , מחשבות מרפרפות .. הכי כיף כמובן זה לבהות בסדרות משובחות שצברתי לי בדיוק לזמן הזה . כמו למשל הסדרה הזו   עם שחקנים מופלאים באמת  .
האווירה הקודרת שבסדרה , מתאימה לי בול עכשיו ובכלל , אוהבת סדרות קודרות ומסתוריות .

מרק יכול להוציא אותי ממקומי הנוח , ולטרוח עליו .

עדשים הם חומר  גלם  נבחר למרקים של חורף , הם נמסים ונטמעים לגמרי בנוזלי המרק  , עד שאי אפשר להבחין בין נוזל למוצק .

אני אוהבת מרקים  סמיכים ומלאי תבלינים מחממים . מתיישב לי טוב עם החלוק והסדרה .

התכנסות זה טוב לחורף . 

עדשים זה בכלל לנסיכות.

ירקות בסלסלת אידוי עם קינואה ורוטב ממכר

איך שמגיע החורף , אני ממלאה את הבית בירקות .
שמתם לב , איך לאט  , אבל בבטחה ,אנחנו נהיים עולם גדול .
החורף באמת מבלבל אותי , רק אני מתרגלת לירק אחד ומגיח לו שני . חלקם מוכרים וממש חיכיתי להם וחלקם מפתיעים , כי לא חשבתי שמישהו חלם עליהם כמוני .
לא רק חלם , אלא עשה מעשה ורקם חלום למציאות .

כשהחורף נותן לך סלק

 
הסלק מבטא את טעם האדמה , אמרו את זה קודם לפני , לא משנה
 
כשתלכו לקנות סלקים , תקנו את הקטנים שבשרם מוצק , עורם מתוח והם  אדומים  – סגולים ומבריקים
 
ראיתי כבר כאלה שעליהם נבלו ובשרם רך , נגיעה בהם משאירה עקבות . אני מרחמת עליהם , כמו על עוד המון דברים שהפוטנציאל שלהם לא מומש.
 
אני אוהבת את שלי מלאי חיים , בטח שרגבי בוץ מרגשים אותי , כי אני מבינה שחפרו אותם מהאדמה , חילצו אותם בעדינות , בדיוק בשבילי. כשגשום וקר האדמה נותנת סלק בנדיבות , לכן אל תגעו בכלל בסלק בקיץ , תמתינו בסבלנות , כל דבר בעיתו.
 
אני גם יודעת כמה מתוקים הם ברעננותם , ואיך אפייה בתנור תאפשר להם להוציא יותר מתיקות  ותקרמל אותם  , עטופים בסוכרים של עצמם .

חריימה של סבתא לולי

סבתא לולי שהיא בכלל לא סבתא שלי , אלא החמות של אחותי  ואימא של משה .  מכינה לנו פלפלצ'ומה ,  מתי שנרצה .

 

 כשרק נראים סימנים של התרוקנות והכפית האחרונה  בודדה לה שם בפנים  , אנחנו מתקשרות למאיה  , שתדבר עם סבתא לולי .
אפילו הילה במרחקים מקבלת אספקה שוטפת .

כל אימת שמישהו מגיע לבוסטון  , הסבתא מקבלת טלפון בהול .


אני לא יכולה אפילו לדמיין חריימה   כהלכתו בלי הפלפלצ'ומה שלה .
זה הבסיס וזו המהות של חריימה אמיתי .
חריימה מכינים מדג לוקוס , אפשר גם מוסר , אבל לוקוס זה השידוך הכי מתאים .
חריימה אוכלים רק ביום שישי ,  עם חלה רגילה , קרועה ביד .  חריימה אוכלים בידיים .
טובלים היטב ברוטב , פה גדול…   אה כן והמון מפיות .
העיניים קצת דומעות , היד נשלחת אל כוס המים שהוכנה מראש , לגימה  ולעונג הבא .
אין לי גרסת לייט לדבר הזה , חריימה אוכלים חריף או לא אוכלים בכלל .
תמיד הכנתי חריימה וכולם היו מרוצים , אבל אמרו לי שהגרסה של מאיה אחותי טעימה יותר ונותנת

פייט אמיתי לחריימה המעולה שלי .

מאחר ומאיה ניזונה מהמקור , משורשי יהדות לוב  , הכנתי בדיוק כמוה .
מה להגיד ? שווה פי אלף .

טופו ברוטב מדהים עם אטריות סובה

התבוננות
 
כל מי שמחזיק פטיש בידו
כל דבר נראה לו מסמר
אברהם מאסלו

 

לאחרונה אני משוחחת עם התלמידים שלי על ahimsa  .
אנחנו מדברים על זה בקלילות ומעדיפים להתמקד באי—אלימות מאשר באלימות  .
אנחנו שמים לב ,שרוב האלימות מופנית כלפי עצמנו  , ואיך השגרה מטביעה בנו הרגלים ודפוס חוזר
חשבנו על האפשרות להיות נחמדים גם לעצמנו , שלא נדביק לעצמנו כינויים.

אז מה אם  לא עמדתי בהבטחות שלי לעצמי , על אחת כמה לזולתי  .

הרי רק אתמול הבטחתי לעצמי להיות טבעונית ולאכול רק בריא  , גם צמחונית זה בסדר  אני מעודדת .

לתרגל כל יום יוגה .

להיות נחמדה ומחייכת כל הזמן , מקשיבה , אמפטית , נדיבה .

רואה רק את החיוב שבכל אחד . אם   למשל מישהו  בא וחתך אותי בכביש  ,או אפילו באמצע משפט
לחייך ולתת לו גם את הלחי השנייה .

אפשר להמשיך אם אתם רוצים ,  אבל עדיף להתחיל במשהו פרקטי .
כמו למשל  , שפעם בשבוע , נשתדל  לאכול ללא מוצרים מהחי  . מה שנוהגים לקרוא meatless Monday  .
אבל אני לא אוהבת שמחליטים עלי , וכך לא אף אחד מלבדי . כך שה MONDAY  יכול להיות איזה יום שבוחרים .

עוגת גזר רכה מנוקדת באגוזים וקוקוס

יושבת ובוהה בעגמימות השמיים  .

 

המזגן מחמם במקסימום שלו  .  הייתי מרשה לו יותר , אם היה אפשר .
מחכה לפריחת התורמוסים וכובע הנזיר שיצבעו לי הכל בסגול וכתום .
פעם היה לנו אח , יצוק ברזל  , עם ארובה שפתוחה לשמיים . כשהייתי מתקרבת לבית  , רואה את העשן שמתמר למעלה  , כבר היה לי חם .
חום כזה פשוט של אושר שזוחל לאט פנימה  , נוגע גם בשפתיים . במין חיוך של ציפייה .
היינו שמים קליפות תפוז וערמונים ומתבוננים בלהבות . המון זמן יכולתי לבהות ככה בלהבות ולכרסם ערמונים תוך כדי .
את האח השארנו וגם את עץ הלימונים והקומקוואט  . שמעתי שהם עקרו את הכל , גם את האח  .
אז אני כאן , עם המזגן והפריחה המובטחת של כובע הנזיר והתורמוסים .

מרק סלק , עלי סלק ונבטוטים

לפני שהסתיו ילך לדרכו , הוא מחבק חזק את החורף . החורף מעוצמת החיבוק לא יכול להשתחרר ולא מוריד אפילו טיפה של גשם .

 

ממש לפני שיימאס לחורף , הסתיו משחרר וכל הגשם שהיה אצור ,  נופל לו ככה בבת אחת .

 

האדמה שכבר איבדה לגמרי סבלנות ואפילו התחילה להתבקע מעצבים  , גם על הסתיו ובכלל  . מדושנת עונג עכשיו ונותנת לגשם לחלחל לכל בקיע שנסדק ,  נשטפת בעונג תחת מלכה  ,החורף .
הכל היה יכול להיות לגמרי בסדר ככה , כשכולם מרוצים .
אלא שהחורף החליט שהוא רוצה קצת דרמה  , והשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו …
מחמת האופציות המועטות שעמדו ברשותנו , הלכנו על מה שאנחנו יודעים הכי טוב .
מרק חם והתכרבלות היו מספקים בהחלט.