מבשלת חלומות
1
אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד
2
אוויר לנשימה וקערית מג'דרה
3
חזרתו של הכיבוש הסיני
4
כיסונים של גבינה עם שמנת וחמאה גם
5
אביב , וורוד ומאפינס עטופים בסוכר
6
סלט ניסואז
7
מה נשתנה הפסח הזה – עוגיות טבעוניות
8
הומאז' לחורף – מרק ברוקולי ופטריות
9
מרק עדשים עם קרם קוקוס וצ'יפס קוקוס
10
ירקות בסלסלת אידוי עם קינואה ורוטב ממכר

אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד

קראמבל קטן

 

 

גוררת רגליים אל שוק האיכרים , מכריחה את עצמי לנהל שיגרה .

אני חולפת על השפע העצום ברגליים שמכריחות תנועה ומושיטה יד אוטומטית למוצרים שנחים להם שם יפים כל כך . מודעת לכך שהחשק והלהט אבדו לי . בראש מתנגן לי שיר שאחרי המלחמה , הוא תמיד מזכיר לי תקווה , אני משננת בלב.
העיניים עייפות והגוף כבד כל כך , הלב מנותק מהכול . הראש הוא זה שנטל פיקוד ומספר לי ממה אני חייבת ליהנות , ומה יקרה אם אוותר .
אני מדרימה בדרך הביתה ולמרות ההתעלמות שלי , הלב לוקח פיקוד ומחליט שזה הזמן להעלות דופק .
אני לא משוחחת עם אף אחד , אני כרוית אוזן לרדיו  , לא מאפשרת לשום שיגור רקטה לחלוף סתם לידי . הדרך מתחלפת , אבל העיניים שלי סוקרות כל הזמן מילוט אפשרי למקרה ש…

אני מבינה שזה הזמן לנקוט בכל אמצעי שאני יודעת ואספתי בדרכי , בכל המנגנונים שישאירו אותי שקטה ובוטחת . אני מצליחה קצת להרגיע , אבל ברקע אני מבחינה בדופק ובחרדה שמאיימת שם , מוכנה להופיע  אם תידרש לכך .
בבית בחסות הממ"ד , אני מאפשרת לעצמי , לקלף חרדות .
שעתיים אחרי , מכינה קראמבל .
קרא עוד

אוויר לנשימה וקערית מג'דרה

 

 

 

מג'דרה 1

שכחתי לנשום בזמן האחרון.
נשארתי בלי חמצן ובלי אויר.
זה לא שאני לא יודעת לנשום , אני יודעת.
זה רק החזה שמסרב להתמלא , מרגיש חנוק ומתנגד להוראות דידקטיות של נשימה.
אני מנחה את התלמידים שלי בשיעור , מקווה לנשום יחד איתם.
תרגישו את האוויר בקצות הנחיריים , אני אומרת להם . במודעות מלאה , קחו אותו פנימה.
תניחו לו למלא את בית החזה , תרגישו את המלאות הזו מתפשטת אל כל הגוף.
רק כשתהיו לגמרי מוכנים , תתרכזו בנשיפה , תנו לה לרדת במורד הגוף , תאפשרו לה לשחרר ולרוקן את מה שמיותר .
אני מבקשת מהם להבחין בקצה השאיפה , לשם אני תמיד שואפת , להבחנה הדקה הזו של גמר השאיפה , למקום שבו התודעה מתרוקנת וקשובה לנשימה כמו שהיא.
קצה הנשיפה , הוא הריק שם אפשר להרפות ולהניח הכל לרגע קטן אחד.
קרא עוד

חזרתו של הכיבוש הסיני

סצ'ואן קטן 1

פתגם סיני עתיק אומר : " אם אין לך משהו חכם להגיד , תגיד פתגם סיני עתיק"

אז באמת אין לי משהו חכם להגיד .

המח שלי נפרד מהגוף ואני בשלבים להביא את שני אלה לסנכרון .

החזרה מבוסטון הקרירה והירוקה , אל היובש ,הלחות והחום הכבד , השאירו אותי קצת המומה וחסרת אוריינטציה .

אני כופה על עצמי שגרה כאמצעי יעיל בדרך כלל , לנחיתה . כרגע אני לא מקפידה על סוג הנחיתה , מבחינתי שתהיה קשה , רק שתקרה כבר .

אז חזרתי ללמד יוגה , לעבוד ולבשל בקטנה . דברים של מה בכך שלא דורשים המון דמיון או התכוונות .

חשק לבשל אין לי , כי התרגלתי לבטלה מאורגנת ונעימה .

אני הולכת תמיד כבחירה ראשונית ואולטימטיבית , אם זה היה תלוי רק בי , על אוכל אסיאתי . הפעם בחרתי באוכל סיני ובמתכון ישן נושן .

אחרי שהלכנו שבי אחר אוכל יפני , תאילנדי , קוריאני , קמבודי וכו' . נחמד קצת לחזור לאוכל סיני שרק אותו פעם ידענו .

חוצמזה אומרים שסין היא המעצמה הבאה שתיצור סדרי עולם חדשים , אז כדאי להתיידד  , לא?

אם מדברים על אוכל סיני , אני תמיד בעד זה הסצ'ואני.

למה? כי ספייסי זה אני , וחריף לוקח מבחינתי כל אוכל אחר .

 

 עוף ברוטב צ'ילי

סצ'ואן קטן 2

קרא עוד

כיסונים של גבינה עם שמנת וחמאה גם

קרפלך קטן 1

קרפלך קטן 2

שנה!!! שנה שאני מתכננת את הפוסט הזה .
בעלי ההיגיון הפשוט שבניכם וודאי יתהו על כך . זה  יהיה  נכון , אני חייבת להודות . אך  הגיון פשוט ואני הם הפכים שלא תמיד נפגשים.
בכל שנה אני מפספסת את חג שבועות ובכלל טיימינג זה  משהו  שלא קורה לי לעיתים מזומנות .
אז חיכיתי לטיימינג הנכון בשביל  הפוסט על הקרפלך המופלאים הללו .
זה לא שאי אפשר להכין אותם מתי שנרצה , אבל קרפלך גבינה ושבועות תמיד מתחברים לי ביחד .
 השנה התחכמתי לחג והצלחתי להשיג אותו בשנייה האחרונה , לפני שהוא קורה.
תודו שזה שינוי והתכוונות ראויים , כל זה נעשה בזכות העובדה שאני פשוט חייבת  , ממש חייבת שהמתכון הזה יהיה ברשותכם.
אחר כך אני מבטיחה לשחרר .
 אני רק יכולה להבטיח שמרגע שהכנתם   אותם , אתם עתידים להכין אותם בכל שנה , במינימום .
קרא עוד

אביב , וורוד ומאפינס עטופים בסוכר

 

קטן 3

בזמן האחרון אני חושבת בוורוד .
מסתכלת מסביב באופטימיות רחפנית  , לא מציאותית משהו.
אני מעדיפה לחשוב בוורוד , למרות הרוח הגבית שדוחפת קדימה , לא מרפה.
וורוד הוא בריחה אני יודעת.
אולי בגלל זה אני מקיפה את עצמי ,כל הזמן בחפצים וורודים , זה הצבע האהוב עלי ,כולם יודעים.

Marcel_Vertes_Shocking_perfume_Schiaparelli

האביב משטה בי בכל פעם מחדש, מכניס לי ללב שמחה קדחתנית , אופטימיות זוהרת , מאפשר לי להאמין שוב שהכול אפשרי.
המחשבות שלי מכוונות אותי לפגוש דברים שיהלמו את הלך הרוח שלי , אז פגשתי ככה סתם , באמצע היום, בשיר של שלמה ארצי .
השיר נכנס לי חזיתית בלב, במיוחד שורה אחת .
כשקראתי אותה ,הצטערתי שהיא לא שלי : "זיכרון זה דבר וורוד" .
מבינה את העוצמה של האמת הזו , נזכרת בכל  הזיכרונות , אותם אני עוטפת באופטימיות  וורודה , זהירה ורחפנית משהו.
קרא עוד

סלט ניסואז

ניסואז 1

 

 

צלילי השמחה ,  השירה וקריאת ההגדה עדיין מהדהדים בין הקירות הלבנים  . כמה ימים הם נותרו ככה מאפשרים לי ליהנות עוד קצת .

נותר זר החרציות הצהוב שקטפו סער וליבי , דקה לפני שערכנו את השולחן . צהוב החרציות אסף אליו את קרני השמש .
החלטנו לערוך את שולחן החג סביבו  . הכל לבן למעט זר החרציות .

בתוך כל המהומה , הסתחררה לה ליבי עם שמלת החג הלבנה שלה , קשובה למנגינה שרק היא יודעת אותה . קרא עוד

מה נשתנה הפסח הזה – עוגיות טבעוניות

עוגיה 1

מה נשתנה הפסח הזה מכל הפסחים , אני שואלת את עצמי.
כי בכל הפסחים אני לא מנקה ולא מבערת כלום.

 תשובתי תמיד לכל המוחים ואלה שאוספים נקודות זכות לאובססיית הניקיון שלהם , היא אחת : אתם יודעים מתי היה מעמד הר סיני ? תתקדמו …
אלא שהשנה , הנגיף פגע בי ותאוות הניקיון של האחרים , השאירה את נפשי מעורערת קלות .

הכניעה שלי לא הייתה קצרה ומחוזות ההיגיון שלטו עדיין ביד רמה . אך מראה  הארונות ,עורר בי דחף לרוקן את תוכנם , לבער , לזרוק , לתרום , לנקות , לכבס  . הרשימה רק הלכה והתארכה…

הצטרפתי ללגיונות הניקיון .  לא האמנתי לתחושת הסיפוק שמלאה את ליבי .

לפני שאעשה מעשה ואכלה את נפשי וכוחותיי בשאר הבית , הלכתי להכין  עוגיות.
גם כמחווה לביתי הטבעונית שם במרחקים, וגם כי הכנת אוכל , במיוחד עוגיות, הוא פתרון נהדר להסחת הדעת משטויות. קרא עוד

הומאז' לחורף – מרק ברוקולי ופטריות

מרק ברוקולי קטן 4

 

כשכותבים פוסט , לטיימינג יש חשיבות גדולה במיוחד . הרבה פעמים אני שומרת דברים לאחר -כך , אלא שאז הם מתגלים כלא כל כך רלוונטיים .
עדיין לא הסתגלתי לרעיון שאין  כבר חורף  וממשיכה לעשות לו כל מיני מחוות של נאמנות.
סימולציית החורף  שלי מתאפיינת  בלבישת חולצות  ארוכות שרוול , תכנון תבשילי קדרה ומרקים מתוך הרשימה הבלתי נדלית שלי . הפעלת מזגן בבוקר , אותו אני מכבה אחרי 10 דק' , מוחה אגלי זיעה מהמצח.
תבשילי קדירה נראים לי באמת קצת מחוץ לזמן שלהם , אבל מרק מרגיש עדיין נכון.
קניתי ברוקולי מופלא באמת , גבעולים קטנים וצעירים ,ירוקי תפרחת ,עם עלים קטנים צמודים שסוגרים על תפרחת הברוקולי ונצמדים לגבעול ,שקופים בעדינותם.

1

ברוקולי קטן

 מיכל שעושה דיאטה , נשבעה לי על מרק הברוקולי שלה. כשעיינתי במצרכים,בלטו שניים עיקריים לנגד עיניי: ברוקולי ומים.
החלטתי כי לברוקולי שלי מגיע הטוב ביותר ונזכרתי במרק הברוקולי המפואר של רחל, חברת העל שלי.
מרק שיש בו גם שמנת מתוקה , גם פטריות צלויות , תפוחי אדמה שייתנו גוף למרק וגבינת פרמזן.
האם יש מרק שעושה יותר הומאז' לחורף מהמרק המופלא הזה?

  קרא עוד

מרק עדשים עם קרם קוקוס וצ'יפס קוקוס

 
 
אין לי הרבה מה להגיד , כי המחשבות קצת קופאות לי במזג אויר שמתקרר ,  גם אם מדובר בשתי מעלות למטה .

אני מעדיפה אז  להצטנף , באיזה חלוק גדול וישן , חלוק של שנים. אני והחלוק מכירים אחד את השני כבר הרבה זמן ואין לנו צורך בהעמדות פנים .

המחשבות מתכנסות פנימה , לא בהכרח לאיזה שיח פנימי , או תובנות אישיות וקוסמיות .

אלא סתם  , מחשבות מרפרפות .. הכי כיף כמובן זה לבהות בסדרות משובחות שצברתי לי בדיוק לזמן הזה . כמו למשל הסדרה הזו   עם שחקנים מופלאים באמת  .
האווירה הקודרת שבסדרה , מתאימה לי בול עכשיו ובכלל , אוהבת סדרות קודרות ומסתוריות .

מרק יכול להוציא אותי ממקומי הנוח , ולטרוח עליו .

עדשים הם חומר  גלם  נבחר למרקים של חורף , הם נמסים ונטמעים לגמרי בנוזלי המרק  , עד שאי אפשר להבחין בין נוזל למוצק .

אני אוהבת מרקים  סמיכים ומלאי תבלינים מחממים . מתיישב לי טוב עם החלוק והסדרה .

התכנסות זה טוב לחורף . 

עדשים זה בכלל לנסיכות.

ירקות בסלסלת אידוי עם קינואה ורוטב ממכר

איך שמגיע החורף , אני ממלאה את הבית בירקות .
שמתם לב , איך לאט  , אבל בבטחה ,אנחנו נהיים עולם גדול .
החורף באמת מבלבל אותי , רק אני מתרגלת לירק אחד ומגיח לו שני . חלקם מוכרים וממש חיכיתי להם וחלקם מפתיעים , כי לא חשבתי שמישהו חלם עליהם כמוני .
לא רק חלם , אלא עשה מעשה ורקם חלום למציאות .