מבשלת חלומות
1
עוגת קוקוס משמש
2
כרוב ממולא של אמא שלי
3
פסטה גאונית עם עגבניות ובוראטה
4
מרק מיסו הכל כלול
5
עוגת גבינה נפלאה של פעם בקערה אחת
6
כשנותנים לכם לימונים …. תעשו עוגות
7
יצא לי אס (פרגוס)
8
אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד
9
אוויר לנשימה וקערית מג'דרה
10
חזרתו של הכיבוש הסיני

עוגת קוקוס משמש

 קוקוס 8

 

אני מתחילה להתכונן לסופ"ש ביום רביעי  .

עד יום רביעי אני לא שם בכלל . מן מנוחה של לפני מנוחה .

ביום רביעי אני מתחילה להתעסק בדברים קטנים שמקדמים אותי  אל התכלית , יום שישבת .

אני מתחילה כמובן , במה אבשל .

חמישי אני כבר באמוק קניות .

שישי אני ממשיכה , בטוחה שעוצר כבד יורד עלינו עם הגיע השעה 3 . לכן קיצרת נשימה אני רצה לי מחנות לחנות .

אח"כ אני נרגעת  .

שמה שירים בפול ווליום .

מכינה כריך מלחם  השיפון שרק קניתי  (ובשבילו הייתי צריכה להגיע לקצות תבל) ונהייה לי שקט.

לאט ערבו של היום מתארגן למשהו ברור יותר  , ועל הבטחת השבת אני מתרפקת בערגה .

שאריות הארוחה מסתמנות על הצלחת . בכוס היין נשארו בדיוק עוד שתי לגימות , אותן אני אוהבת להשאיר ממש לסוף .

היום שנגמר מחכה ממש בפינה  , שם בצללים של אור וחושך  , שוכן השקט  . אפשר להתרווח , לגלגל בלשון את שארית היין  .

לא לרצות כלום , רק לשבת ככה ולראות מה יבוא הלאה .

עוגת קוקוס וריבת משמש

קוקוס 1
קרא עוד

כרוב ממולא של אמא שלי

כרוב 13בזמן האחרון אני טומנת .

פעם טמנתי את הראש בחול , ככה היה לי נעים  ולא הרגשתי צורך לחפור.
היום אני טומנת את נפשי בכף ידי , כי ככה מרגיש לי נכון לעכשיו.
אני גם טומנת מלית שוקולדית ושמנתית בתוך בצק שמרים רך ומזמין.
טומנת בשר ואורז בעלי כרוב שקופים .
עורמת המון דברים טובים בתוך בצק תפוח , טומנת וממתינה .
אוהבת את הציפייה הזו  , מאפשרת לה להימשך כמה שאפשר .

מפזרת בעצלתיים את המלית , מחליקה אותה על פני הבצק בשימת לב רבה , מקפידה שכל חלקי המלית יהיו שווים בכל מקום .
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה  , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם  ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.

כרוב ממולא של אמא שלי

כרוב 11
קרא עוד

פסטה גאונית עם עגבניות ובוראטה

מוקטנת 6נסענו לנו אני והווייזרית, כך אני קוראת לזו מwaze  . זו עם הקול השקט , האינטימי והבוטח .

לי ולה יש יחסים ארוכי טווח , שנבנו בעמל רב . לא היה לנו קל לתת אמון אחת בשנייה.
אך לאט היא סמכה עלי שאוכל לאיית את היעד בשפה ברורה , ולי היה ברור שאני יכולה
להשעין עליה בבטחה אותי ואת האוטו .

אני למדתי לאהוב את הקול שלה מזהיר אותי מפני מכשולים. בצליל נמוך ומרגיע היא הייתה
אומרת : חפץ חשוד בהמשך הדרך .

 שוטר , היא הייתה מזהירה ברוך .

אני , שנטייתי הברורה והעדיפה היא קודם להיכנס ללחץ , הייתי מיד נרגעת . אפילו
הרגשתי שאנחנו כצוות מגובש , קושרות קשר כנגד כל המכשולים באשר הם .

עד לאותו יום שצרוב על לוח ליבי , בו החלטנו אני והיא לנסוע למחלבת הבאפאלו
בביצרון  , פינה עלומה , אך הכרחית לצורך המסע שלנו .

כתבתי כהרגלי  והיא אישרה , המסלול מוכן , צאי לדרך.

עד לנקודה מסוימת הכל היה רגיל , התרווחתי לי ואפילו הספקתי לסקור את השדות
והמרחבים , חשה שלווה ובטוחה .

עד לרגע שהווייזרית אמרה לי בטון בטוח , פני שמאלה .
נחלצתי משרעפיי ובלי היסוס חתכתי בחדות שמאלה , מבלי לחשוב אפילו שנייה . בוטחת כבר אמרתי?

אלא שאז גיליתי שהשמאלה היה שדה קוצים עם איזה בית באופק .

רעש השביל מגרד לי את התחת של המכונית , השאיר אותי המומה ותקועה באמצע , לא
מתקדמת ולא נסוגה .

לנהג מכונית שהתקרבה , סיפרתי דומעת על קץ יחסיי עם הוויזרית וביקשתי פתח מילוט .

בינתיים אני לא רוצה לשמוע ממנה יותר , יחסי האימון שנבנו בעמל רב , קרסו .

לאחר זמן , כשהטראומה תקהה , ייתכן וארשה לה לחזור , אבל בתנאים שלי .

פסטה גאונית עם עגבניות ובורטה

מוקטנת 4

קרא עוד

מרק מיסו הכל כלול

מיסו 1

בעודי ישובה לי ככה סתם , השמיים אפלים שם בחוץ , לחות ברמה נסבלת בהחלט .
לובשת על פני הבעה זחוחה , משועשעת וסקרנית במידה , מול מאסטר שף .
חופנת קערית קומפוט קר וצונן (אימא שלי קראה לזה קומפוט ולכן ככה זה יישאר) , סקרנית לדעת איך ההפקה הולכת להציל אותם הפעם ממשימת הביאוס הזו , בה המתמודדים מתמרנים בין שאיפותיהם האישיות , לבין המצרכים שהונפקו להם על ידי הסבתא , המנכ"לית וכל השאר.
מסמליאנו פוזל בפחד לכיוונו של רושפלד וממלמל משהו על ילדים שפוחדים ממכשפות . המשימה הזו מאד חשה לי הוא ממלמל. I have no control with the  מזווה
איב מפרק ומרכיב את הדג מחדש .

 למא לא סגורה למה היא בחרה בכלל את הסטודנטים האלה.
ככה חברים באמצע המתח , דמם הכל , אין חשמל!!! , חושך , עלטה… נשארנו רק אני והקומפוט .
הנספחים הלכו לישון ואני נותרתי לבהות בחשכה , קצת מופתעת וקצת נעלבת , לא מבינה מדוע  כך ננטשתי .
לאחר ההלם הראשוני שהותיר אותי ישובה ככה , החלטנו אני והקומפוט ללכת לחפש איזה נר , כשלפתע הבחנתי בשני דברים בולטים  באופן מטריד מאד .
רק הבית שלנו אפוף באפלה , בעוד האחרים עולזים וצוחקים לי בפנים עם אורותיהם המסנוורים .
דבר שני שברח מזיכרוני בעודי נשאבת אל רחל , רון וכל החברה , היא ערימת המצרכים שערמתי למרק מיסו שיהיה במקרר לכשנרעב .
לסיפור הזה אין הפי אנד .
העלטה נותרה כעובדה חשוכה והחלטית , המצרכים חזרו אחר כבוד למקרר , ועד לרגע זה אין לי מושג מי הלך הביתה ומי המציא את עצמו מחדש .

 

מרק מיסו הכל כלול

8

 

מרק מיסו רבותי אינו מנה ראשונה , והוא בהחלט לא הנוזל הדלוח או המתקתק יתר על המידה שמגישים במסעדות .
המרק שלי הוא מנה ראשונה ועיקרית , כי במיסו שלי יש הכל .
רוצים פטריות?  יש!
איטריות? יש!
טופו? יש!
בקיצור למה להלאות  , יש בו המון טעמים , משביע , דל שבדלים בקלוריות ,  ועל בריאות בכלל  עוד לא דיברנו  .

אז שנלך להכין?
קרא עוד

עוגת גבינה נפלאה של פעם בקערה אחת

9

בשעה  המוקדמת הזו של אמצע אוגוסט , אני מרגישה הקלה וגם שמחה לאיד .
נמאס מהחזאים הצודקים האלה עם הבעת פניהם הזחוחה , השמורה לאלה שנמצאים בחסותו של המזגן , ובאותה ארשת פנים מבשרים לנו בשורות איוב .
מחר יהיה חם מאד… רצוי לא לצאת החוצה !!! שמרו על הילדים בבית ואל תתנו להם לטייל ברחובות!!! שתו הרבה מים!!! הימנעו ממאמץ!!!
אני מרגישה שאני חלק מאירוע אפוקליפסי , חרדה קלה שבקלות מתגנבת לליבי .
אך מיד אני מרגיעה את כל הנספחים  בהבטחה על מזגן חזק (2.5 כ"ס) מכניסה כמויות של מים למקרר ומרגישה שתרמתי את חלקי במלחמה הזו כנגד פגעי הטבע.
הלכתי לישון בבטחה וקמתי שטופת זיעה . אל תחגגו לי עכשיו … הזיעה הייתה בגלל חלום בלהות בין פוסידון וזאוס  , שנלחמו לי בחלום על ים ,יבשה ומזג האוויר .
קמתי לבריזה קלה מאד , אך לא חמה עד חידלון  , אפילו  במזגן לא היה צורך , בינתיים …
הנספחים קיטרו על קפה בלי עוגה ,ואני בכוחות שלא ברור מה מקורם  , הלכתי ישר לזו ששמים הכל בקערה , בוחשים בקלילות ומתפלאים איך ככה בלי מאמץ יוצאת כזו עוגה מושלמת .

עוגת גבינה נפלאה של פעם בקערה אחת

7

 

תמיד אני אומרת על העוגה הזו , למה לא הכנת ישר שתיים ? כי איך שהיא יוצאת מהתנור , שעתיים של חיסול זה המון זמן…
חשוב לעקוב באדיקות אחר ההוראות לתוצאה המדויקת , היו כאלה שהתחכמו ובאו אלי בספקנות , אם נתתי את המתכון ממש בדיוק .
כן , אני אומרת ,  נתתי , זה אתם שהתחכמתם .
קרא עוד

כשנותנים לכם לימונים …. תעשו עוגות

 לימון 11

 

אמנון התקשר והזהיר , אל תקני לימונים!!!! ולא הוסיף עוד מילה  .

אין לי בעיה עם דרמות ומסתורין , למדתי להתאפק .

כשנכנסתי הביתה , חיכה לי , מתריס  , ארגז לימונים צהובים יותר מהשמש  וכמעט גדולים כמוה .

שמתי אותם ליד החלון הגדול  , מאפשרת לאור שנכנס להבליט יותר את צבעם  , הריח היה   חזק  . 
כשעצמתי עיניים  יכולתי כמעט להישבע שאני גרה בפרדס   של לימונים .

יכולנו להמשיך  ליהנות ככה אני והלימונים  , עד שהתחלתי להיות מוטרדת .

כאדם פרקטי ואחראי  , ישר הבנתי שאם לא אעשה מעשה  , האידיליה הזו תחלוף  ולא תותיר דבר , למעט   כמות גדולה של  לימונים שחלפה לה ככה סתם מהעולם , רק בגלל עצלות .

כי ביננו , כמה סלט אפשר להכין בשביל לימונים  , כמה לימונדה אפשר לשתות בעיצומו של החורף ?

אז התחלתי לאפות עוגות  , זה טוב ללימונים , נהדר למשקל  ולתחושת האחריות .

התחלתי בטארט לימון .

טארט לימון קלאסי עם קצפת לימונית

קרא עוד

יצא לי אס (פרגוס)

ראיתי היום להקות של ציפורים נודדות .

אתמול ראיתי חצבים בוואדי .
אז חשבתי כמו תמיד על חילופי עונות , על מחזוריות וטבע . אפילו חייכתי בשביעות רצון.
נראה לי שזה בגלל שהספקתי הרבה הקיץ , ואני יכולה לשחרר . לפתוח את הלב והסקרנות למה שהסתיו והחורף יביאו .
אני ממהרת ליהנות עוד קצת ממה שהטבע הביא עד עכשיו . אז הכנתי קישואים צהובים – ירוקים , ממולאים בבורגול ועדשים .
גם אספרגוס אני קונה בכל שבוע , במיוחד את הלבנים ששעתם קצרה .

אספרגוס 7

אספרגוס ירוק   נוכח כמעט כל הזמן  , וגם אפשר ללקט   אספרגוס בר בחורשות אחר הגשם  , הוא מלך היער .

אספרגוס 6

שמעתי ברדיו את  מיכל אנסקי ואפרת אנזל  מדברות על אספרגוס , חייכתי שוב  והסכמתי עם כל מילה .
אז הכנתי שני מתכונים חדשים עם אספרגוס  , וכרגיל עם אספרגוס ,  כל מתכון מצליח .
קרא עוד

אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד

קראמבל קטן

 

 

גוררת רגליים אל שוק האיכרים , מכריחה את עצמי לנהל שיגרה .

אני חולפת על השפע העצום ברגליים שמכריחות תנועה ומושיטה יד אוטומטית למוצרים שנחים להם שם יפים כל כך . מודעת לכך שהחשק והלהט אבדו לי . בראש מתנגן לי שיר שאחרי המלחמה , הוא תמיד מזכיר לי תקווה , אני משננת בלב.
העיניים עייפות והגוף כבד כל כך , הלב מנותק מהכול . הראש הוא זה שנטל פיקוד ומספר לי ממה אני חייבת ליהנות , ומה יקרה אם אוותר .
אני מדרימה בדרך הביתה ולמרות ההתעלמות שלי , הלב לוקח פיקוד ומחליט שזה הזמן להעלות דופק .
אני לא משוחחת עם אף אחד , אני כרוית אוזן לרדיו  , לא מאפשרת לשום שיגור רקטה לחלוף סתם לידי . הדרך מתחלפת , אבל העיניים שלי סוקרות כל הזמן מילוט אפשרי למקרה ש…

אני מבינה שזה הזמן לנקוט בכל אמצעי שאני יודעת ואספתי בדרכי , בכל המנגנונים שישאירו אותי שקטה ובוטחת . אני מצליחה קצת להרגיע , אבל ברקע אני מבחינה בדופק ובחרדה שמאיימת שם , מוכנה להופיע  אם תידרש לכך .
בבית בחסות הממ"ד , אני מאפשרת לעצמי , לקלף חרדות .
שעתיים אחרי , מכינה קראמבל .
קרא עוד

אוויר לנשימה וקערית מג'דרה

 

 

 

מג'דרה 1

שכחתי לנשום בזמן האחרון.
נשארתי בלי חמצן ובלי אויר.
זה לא שאני לא יודעת לנשום , אני יודעת.
זה רק החזה שמסרב להתמלא , מרגיש חנוק ומתנגד להוראות דידקטיות של נשימה.
אני מנחה את התלמידים שלי בשיעור , מקווה לנשום יחד איתם.
תרגישו את האוויר בקצות הנחיריים , אני אומרת להם . במודעות מלאה , קחו אותו פנימה.
תניחו לו למלא את בית החזה , תרגישו את המלאות הזו מתפשטת אל כל הגוף.
רק כשתהיו לגמרי מוכנים , תתרכזו בנשיפה , תנו לה לרדת במורד הגוף , תאפשרו לה לשחרר ולרוקן את מה שמיותר .
אני מבקשת מהם להבחין בקצה השאיפה , לשם אני תמיד שואפת , להבחנה הדקה הזו של גמר השאיפה , למקום שבו התודעה מתרוקנת וקשובה לנשימה כמו שהיא.
קצה הנשיפה , הוא הריק שם אפשר להרפות ולהניח הכל לרגע קטן אחד.
קרא עוד

חזרתו של הכיבוש הסיני

סצ'ואן קטן 1

פתגם סיני עתיק אומר : " אם אין לך משהו חכם להגיד , תגיד פתגם סיני עתיק"

אז באמת אין לי משהו חכם להגיד .

המח שלי נפרד מהגוף ואני בשלבים להביא את שני אלה לסנכרון .

החזרה מבוסטון הקרירה והירוקה , אל היובש ,הלחות והחום הכבד , השאירו אותי קצת המומה וחסרת אוריינטציה .

אני כופה על עצמי שגרה כאמצעי יעיל בדרך כלל , לנחיתה . כרגע אני לא מקפידה על סוג הנחיתה , מבחינתי שתהיה קשה , רק שתקרה כבר .

אז חזרתי ללמד יוגה , לעבוד ולבשל בקטנה . דברים של מה בכך שלא דורשים המון דמיון או התכוונות .

חשק לבשל אין לי , כי התרגלתי לבטלה מאורגנת ונעימה .

אני הולכת תמיד כבחירה ראשונית ואולטימטיבית , אם זה היה תלוי רק בי , על אוכל אסיאתי . הפעם בחרתי באוכל סיני ובמתכון ישן נושן .

אחרי שהלכנו שבי אחר אוכל יפני , תאילנדי , קוריאני , קמבודי וכו' . נחמד קצת לחזור לאוכל סיני שרק אותו פעם ידענו .

חוצמזה אומרים שסין היא המעצמה הבאה שתיצור סדרי עולם חדשים , אז כדאי להתיידד  , לא?

אם מדברים על אוכל סיני , אני תמיד בעד זה הסצ'ואני.

למה? כי ספייסי זה אני , וחריף לוקח מבחינתי כל אוכל אחר .

 

 עוף ברוטב צ'ילי

סצ'ואן קטן 2

קרא עוד