מבשלת חלומות
1
כתום של קיץ – גאלט משמשים
2
ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו
3
מרק כתום כמו שמש
4
מרק בצל / טעמים של ארץ רחוקה
5
עוגת בננות ושוקולד
6
מרק פטריות וגריסים
7
עוף / טופו בפטריות , חלב קוקוס ומיסו
8
מאפינס תות מושלמים
9
תבשיל של במיה עגבניות וקציצות
10
עוגת גבינה משוישת בפטל

כתום של קיץ – גאלט משמשים

 

 

קטן 9

 

thumbnail

בילדותי היו המון סימנים מבשרי קיץ .
לכולם חיכיתי , אורבת להם , אוספת אותם אחד אחר השני . מחכה בסבלנות ששכרה בצידה .
אחד הסימנים היה , בואם של המשמשים , בהתחלה הביכורים שלהם , קצת ירקרקים וחמוצים , שומר נפשו ירחק מהם .

אחר כך הגיעו הזהובים כמו שמש , כתומי הלחיים , נוטפי המיץ , טעמם מיוחד ואין שני לו .

אימא הייתה ממהרת , קונה המון , ומתחילה במרדף אחר הפרי הזה , שנעלם כמו שבא , בבת אחת .

הייתה מתחילה בעוגות ועוברת חיש לריבות , ריבות זהובות ומתוקות במידה .

את החרצנים היינו אוספים , בשקית קטנה .
לא זוכרת אפילו למה , אבל היו שמות לאספנים : מלך הגוגואים , אלוף הגוגואים ,  ברור שמשאת נפשנו הייתה להיות מלך לפחות  .
הייתה לאימא עוגה פשוטה , עוגת ספוג שבה הייתה  מניחה משמשים , לוחצת אותם קלות פנימה ומפזרת מעט סוכר .
לעולם לא תהיה עוגה טעימה כמו זו , שבה היו מונחים טעמים ראשונים של קיץ ומגע ידיה של אימי .
קרא עוד

ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו

קטן9
מזמן אני מרגישה שבישול הוא כמו ציור .

בישול הוא טקס , מדיטציה .

מקום בו המחשבות הולכות לנוח , ונוצר מקום גדול לחושים .

לעיניים , לאוזניים , לטעם , לידיים .

יש שלווה גדולה בידיעה  שהזמן הוא שלי  , ולהתחיל לצייר .

קודם לפרוש את כל המצרכים , אלה הצבעים .
משטח העבודה הוא כן הציור שלי .

יש  כעת מקום לחושים לתת את הטון העדין שלהם , ולהוליך את המכחול .

בכל פעם החושים שלי קצת אחרים .

פעם סוערים ויצריים , פעם עדינים ושקטים , מכלול שמושפע מעונות השנה , והצבעים שהטבע מזמן לי .

הפעם חושי הוליכו אותי , לתבשיל ירקות הודי – קורמה .
החורף , שלל הירקות , התבלינים החמים . התאימו למה שרציתי עכשיו .

מתכון של אפרת דביר מהספר

לאושר יש טעם של קארי

בספר היא כותבת על אומנות הרוטב .

״ הרוטב הוא עבודה של שכבות וגוונים, נגיעות , ערבוב . הקשבה לקצב של הרוטב, לסמיכות שלו ..״

אני הלכתי בקצב שלי , הוספתי , החסרתי , לרוב דבקתי , כי המנגינה תאמה את הריקוד שלי.

ניגון של הודו / קדירה של ירקות וטופו
קטן8מתקבל תבשיל סמיך וארומטי , טעים מאד !!!
אפשר לאכול עם אורז בסמטי , אורז מלא , קינואה  או כמו שהוא בלי כלום ליד .
קרא עוד

מרק כתום כמו שמש

קטן ומומלץ 10אחרי הגשם , בין שיאו של החורף לבין הסתמנות לכתו .
האדמה עשירה וכבדה , מחורצת בסימנים של משא הגשם על פניה .

הדשא ירוק והפריחה זוהרת בצהוב , אדום , סגול , לבן .

העלים שנשרו מתחת לעצים , מותירים עצים חשופים .

אני אוהבת ללכת על העלים , אוהבת את הרעש הפריך מתחת לרגלי .

העלים יחזרו אל האדמה , ידשנו אותה ויתחילו את סיבוב החיים מחדש .

מה שבא מן האדמה , חוזר אליה .

״שוב חוזר הניגון , והדרך עודנה נפקחת לאורך .

וענן בשמיו , ואילן בגשמיו , מצפים עוד לך עובר אורח . ״

נתן אלתרמן

 

מרק כתום כמו שמש

קטן ומומלץ 11

קרא עוד

מרק בצל / טעמים של ארץ רחוקה

קטן 16

קטןאני פותחת את דלת הזכוכית הגדולה שבסלון  , כדי לוודא שחורף בחוץ .
נעה בין תקווה שיש גשם וחורף וכל המופע הזה , רוחות שמסתננות דרך החלונות בשיר משלהן , ברקים בהחלט יוסיפו נופח דרמטי .
כל זה יספק יופי של תירוץ להישאר ספונה בבית , עם קקאו חם וספר גם .
מאידך גם מקווה שכל זה הוא אשליית חורף , מן אגואיזם צרוף כזה , שחושב רק על טובתי ומתעלם מהטבע .
אשליה זו תאפשר לי לעסוק בשאר ענייני חולין  חשובים וכאלה שהם בהחלט לא .
בינתיים מחייכת אלי שמש טיפשית ששולחת קרניים מכזבות .
אז ככה אני נעה בכל חורף , בין מעילים וצעיפים שמחכים שאתכרבל בתוכם , לבין טפטוף שפוסק אחרי דקה .
היום השמש אכן כיזבה , השמיים לבשו עננים כסופים עד שחורים , כאלו שאף קרן שמש לא הצליחה לחדור בניהם .לאחר כמה דקות היא נואשה והלכה לזרוח בארץ אחרת .
אני נותרתי עם הקקאו , והחורף .
קול הגשם הניתך במרפסת , קדרות השמיים ונגינת הרוח הצדיקו הכל .
קרא עוד

עוגת בננות ושוקולד

קטן8

בדרך החוצה , ראיתי שני דברים שלכדו את תשומת ליבי .
קערת בננות משחירות , כפסע בינן לבין הפח .

אפרורית בחוץ , כזו שעדיין לא החליטה אם להיות גשם או לא .
שני דברים שדיים להכניס בי דכדוכית קלה .
סיבה אחת קשורה לבננות , עוד משחר ילדותי חונכתי שאוכל לא זורקים , וכך בחלוף השנים , ההפרעה הזו הלכה והשתרשה , קשה לי לזרוק אוכל !!!
די בזה כדי להטריד את נפשי , אך אם מוסיפים לכך ערפיליות וחוסר אור , אני קומלת .
בעודי משייטת במחשבותיי בין זה לזה , פתחתי את הרדיו , בחדשות . כך הצטרפה לשתי הסיבות שהלכו ונבנו זו על זו , אחת נוספת .
כזו שמוטטה את בניין השמירה העצמית מפני הדכדוך , אז פשוט קרסתי קצת לתוכה .
לא לפני שהחלפתי מהר באיזו מוזיקה  , אירוני או קארמה ,Bill WITHERS  שר את lovely day
הרשתי למוזיקה לחלחל , ולמשוך אותי מעט החוצה . כי מה בן אדם בסך הכל רוצה , איזה יום יפה , או כזה שמזייף בהצלחה יום יפה . לא צריך להיות קטנוניים בעניין .
את עניין הבננות סידרתי בראשי מיד , בדמות של עוגת בננות .
אפיה הכי מסלקת דכדוכים , היא וריח העוגה שמתפשט בחלל הבית , מספיק טוב בשביל יום יפה .

עוגת בננות ושוקולד
קטן 3

קרא עוד

מרק פטריות וגריסים

10
בלונדון הקרה והגשומה , בעודי גוררת את רגליי ברחובות .עוסקת במרדף אחר כל המקומות עליהם חשבתי בארץ .
מסמנת וי בשביעות רצון , משימתית אני וגם הגיונית .
חושבת על ימים של  אחר כך , שבהם אהיה קשה עם עצמי , ואצטער על מקומות בהם לא ביקרתי .
כאילו אין עוד חיים ועוד נסיעות ולונדון הרי תמיד תחכה לי .
ברקע היה עצב , שהרים ראש הרבה פעמים ועשה את כל האורות של הכריסטמס לפחות זוהרים ואף נדושים .
ברקע גם חשבתי על התכרבלות ואיזה מרק מנחם . קערית הגונה שתעביר חום לכפות הידיים ותרגיש כמו בית ונחמה . הגיוני מאד בקור שהיה שם בחוץ .
בינתיים נאלצתי , להסתפק באוכל מסוגנן היטב , אסתטי  וטעים מאד יש לציין .
בשוק בורו  (Borough Market) ראיתי המון פטריות .
קטן 1
לי יש חולשה ענקית לפטריות , ותמיד תמיד אני קונה פטריות . קודם קונה ואחר כך חושבת .
אבל בשוק ההוא , הפטריות התחברו לי עם התשוקה למרק , והנסיעה מחר הביתה .
אז קניתי מכל הסוגים  , גם יבשות .
משהו נרגע עכשיו בפנים , בהבטחה הזו של בית ומרק .
חשבתי על געגועים שכל הזמן מתחלפים לי ותמיד הם מרגישים הכי נכונים ולפעמים  גם מאד מתעתעים .

כמיהה אל הלא נודע
ועם זאת, לידוע לי במחשבתי
ושזורים בו חוטי הדמיון
המפלסים את דרכם בבטחה ללא גבול
שיר של תמר יפרח.
קרא עוד

עוף / טופו בפטריות , חלב קוקוס ומיסו

 

 

מוקטן 5

מוקטן8

 

חזרתי מזמן מיפן והיה מד-הים !!!!
את ליבי השארתי שם ביפן , את געגועיי לקחתי איתי .
בדרך כלל געגועים מחזירים אותי חזרה , אלא שהפעם אני לא כל כך בטוחה שגעגועים יספיקו , ואולי אני צריכה לגייס עוד כל מיני דברים אחרים .
את הגעגועים אני מתרגמת לאוכל , כי זה הכי קל לי והכי מחזיר אותי לשם .
חזרתי גם עם קונטיינר של מצרכים למזווה , אותם אני מנהלת בקפידה .
בינתיים אני ממציאה מתכונים עם ניחוח יפני , מאלתרת , מחפשת אוכל שיזכיר לי את שם .
הבאתי מיסו , לא סתם מיסו , אלא כזה שמתהדר במורשת ובדרכי הכנה עתיקות יומין .
הם גם שמחים בעובדה שאהרוני וגידי (גוב) היו אצלם ואפילו הם מככבים בתוכנית שלהם.
קניתי כמובן ואני משתמשת במיסו הזה במשורה ובמתכונים ממש שווים .
המתכון הזה בהחלט מביא איתו סוג של פרשנות לאוכל יפני , אך טעמיו העדינים המינימליסטיים , הם סוג של מחווה לאוכל שפגשתי שם.
קרא עוד

מאפינס תות מושלמים

  תות מוקטן 8

קרא עוד

תבשיל של במיה עגבניות וקציצות

 


קטן5
במיה היא אוכל של פעם , אוכל של שכונות .

דמיינו את השכונות הקולקטיביות של פעם , כאשר ההכנות לבישול נעשו בחצרות הפנימיות של השכונה .
מקום בו נשים נקבצו להם יחד , מספרות על חייהן תוך שהן בוררות אבנים קטנות מתוך האורז , מקלפות , חותכות ומגלגלות .
קוטמות לבמיה בזהירות את הגבעול , מבלי לפגוע חלילה בבשרה. מייעצות זו לזו איך הכי טוב לבשל את זה או האחר , והכל נאמן לעונות השנה .
קרא עוד

עוגת גבינה משוישת בפטל


גבינה ופטל מוקטן 1

את העוגה הזו תכננתי מזמן , אבל לא הייתה לי הזדמנות מוצלחת בשבילה וגם כי לא היה עדיין פטל
הפטל שהפציע בשווקים , אדום לוהט  , עורר את הזיכרון של אותה עוגה והבטחה שהבטחתי לעצמי
חג השבועות שמתקרב בצעדים רחבים למדי , נתן משנה תוקף להחלטה  , כי רציתי להביא לכם משהו ממש משובח לחג .
בדרך כלל קל לספק אותי בנושא פירות יער בכלל ופטל בפרט . אני אוכלת אותם כך כמו שהם , או עם יוגורט וגרנולה בבוקר . זה פינוק של קיץ שעליו אני לא מוותרת . חוץ .. ממאפים ממש משובחים כמו העוגה הזו.
אז מיהרתי לי השוקה אל האיש המחייך וטוב הלב משדה יעקב  , שמוכר אותם עטופים באריזות קטנות . הוא מגיש אותם כמי שמגיש מתנות קטנות של בוקר  , עטופים עדיין בטל .
הצצה פנימה  ואני רואה אותם נחים שם אדומים ארגמניים עטופים פלומה דקה וקטיפתית , מבטיחים כל כך .
אז אני לוקחת כמה חבילות , שיהיה וגם כי תיכף  האדום הזה יעלם.

עוגת שיש גבינה ופטל
עוגת גבינה ופטל 8

קרא עוד