מבשלת חלומות
1
פאי דובדבנים
2
פשטות מנצחת – פטריות ואספררגוס
3
פריז וריבת פירות יער
4
כתום של קיץ – גאלט משמשים
5
ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו
6
מרק כתום כמו שמש
7
מרק בצל / טעמים של ארץ רחוקה
8
עוגת בננות ושוקולד

פאי דובדבנים

17
16אני עושה דברים שקשורים לקיץ , כמו בכל קיץ , כמו בכל עונה .
רוקחת ריבות , מכינה מאפים של פירות .
רצה , קונה , סוחבת , מתכננת , כמעט מבשלת , מבשלת .
אלא שהשנה ההתלהבות הזו התעדנה , מרגישה קצת אחרת .
התלהבות שקטה ומתבוננת , לא ממהרת .
קניתי דובדבנים , חמוצים דווקא ,וישניאק  קוראים להם .
הם המתינו לי שבוע במקרר , לפני שעשיתי מעשה וחשבתי מה הכי יכבד את טעמם ויופיים .
עד שהחלטתי  איזה בוקר אחד  לעשות מעשה .
אם יש מאפה שתכינו לפני שהדובדבנים נגמרים , זה יהיה זה .
כבר אמרתי לא אחת , שבישול בשבילי הוא טכס והתכוונות , אם תרצו אז גם סוג של מדיטציה .
לפעמים לא צריכה גם מוזיקה ואני קשובה לרחשים שקרובים אלי , לתנועה של הידיים ולצבע של מה שמונח לפניי.
אז גלענתי ק"ג של דובדבנים , ואהבתי לראות את החרצן יוצא בשלמות מבלי לפגוע במארג העדין של הפרי .
אחד אחד הם הצטופפו בקערה , מגירים מיץ אדום ארגמני .
אחר כך כשהריח התפשט בחלל הבית , נמלאתי בצפייה סבלנית , יודעת שהטעם יבוא כשהרגע יגיע .
ישבתי במרחב השקט והזמן , ללא מחשבות . ביס ועוד אחד נותנת לטעם לבוא אל הלשון ואחר כך אל הלב , כפית אחר כפית , מבלי למהר . מבחינה בטעמים , וברמזי טעמים .
קרא עוד

פשטות מנצחת – פטריות ואספררגוס

_MG_8241

2
1

כל בישול מתחיל בדרך כלל בסיפור .
הסיפור הזה יכול להיכתב באין סוף אפשרויות .
בתמונה שראינו , חשק שחשקנו לנו , מצב רוח , מזג אויר , דמיון שהפלגנו בו , רצון בחדשנות/ שמרנות  , מתכון שרצינו לשחזר מאותה מסעדה קטנה ומטריפה .
אפשר לראות שהאפשרויות לספר את הסיפור לעצמנו , הן בלתי מוגבלות .
שלי מתחיל באהבה גדולה לבישול , בחיפוש , התלהבות שעושה לי דרייב כל יום , כל היום .
חיפוש אחר חומרים אקזוטיים או פשוטים .
למשל , פטריות מכל הסוגים והמינים , כמו השנטרל היפות  ומלאות הטעם .
איך שאני רואה אותן שם בשווקים בחול , אני נעצרת . מתבוננת , וישר אורזת לי  לקחת הביתה , לארץ שלי ששנטרל אין בה .
בביקורי האחרון בפריז מצאתי אותן   , ארזתי בזהירות  .
הסיפור שלי הלך והתהווה  , מתכונים וחשקים עפו לכל עבר .
בדמיוני הכנתי ריזוטו עם שלל פטריות כשהשנטרל שלי  כיכבה בראש .
מאפה פילו דק ופריך שבתחתיתו  , פטריות מבושמות בחמאה ותימין  .
לא אלאה אתכם , הפטריות המתינו עד שאחליט .
אספרגוס זקוף ויפיפה , הכריע את הכף  , הפשטות ניצחה .
המפגש בין האספרגוס והפטריות נשמע פתאום כאפשרות הטובה ביותר .
מעט מצרכים , חומרי גלם בטעמם הבסיסי והנהדר , רק קצת תיבול כדי להדגש טעמים .
כמו בציור , לפעמים צריך רק נגיעת מכחול קטנה , כדי להבליט את התמונה כולה .

פשטות מנצחת – פטריות ואספרגוס

מנה פשוטה ונהדרת , כזו שתמיד תשוויצו להגיש , מלאת רושם וכל כך טעימה .
10 דק' הכנה גג , אם אתם זריזים , 15 דק' לאלה שלוקחים את הזמן .
אפשר כמו שזה , אפשר לגרד למעלה במינימליזם גבינת פרמזן . אפשר ליד דג או בשר .
תהפכו את זה לסיפור שלכם .
קרא עוד

פריז וריבת פירות יער

1
3
2

חזרתי מפריז .
הופתעתי הפעם מהרגשת החיות וההתלהבות .
בדרך כלל אני חוזרת וישר שוקעת לאיזה עצב געגועים כזה , שמתחיל לי ביום האחרון בעיר ונמשך באופן כרוני , עד שאני חוזרת .
פריז מנגנת לי על מיתר אחר ונפרד בלב , יש בה הכל בשבילי .
זה לא שאני לא אוהבת מקומות אחרים  , אוהבת !!
אבל בפריז יש שיר שלם שמתנגן בלחן שלו , ומלווה אותי כל הזמן .
מאחר וחזרתי מלאת עשייה  , וגדושה בחומרים מסדנת האוכל , צילום וסטיילינג , שעליה אכתוב בנפרד .
החלטתי להתחיל בריבה , ריבת פירות יער .

ריבת פירות יער

קרא עוד

כתום של קיץ – גאלט משמשים

 

 

קטן 9

 

thumbnail

בילדותי היו המון סימנים מבשרי קיץ .
לכולם חיכיתי , אורבת להם , אוספת אותם אחד אחר השני . מחכה בסבלנות ששכרה בצידה .
אחד הסימנים היה , בואם של המשמשים , בהתחלה הביכורים שלהם , קצת ירקרקים וחמוצים , שומר נפשו ירחק מהם .

אחר כך הגיעו הזהובים כמו שמש , כתומי הלחיים , נוטפי המיץ , טעמם מיוחד ואין שני לו .

אימא הייתה ממהרת , קונה המון , ומתחילה במרדף אחר הפרי הזה , שנעלם כמו שבא , בבת אחת .

הייתה מתחילה בעוגות ועוברת חיש לריבות , ריבות זהובות ומתוקות במידה .

את החרצנים היינו אוספים , בשקית קטנה .
לא זוכרת אפילו למה , אבל היו שמות לאספנים : מלך הגוגואים , אלוף הגוגואים ,  ברור שמשאת נפשנו הייתה להיות מלך לפחות  .
הייתה לאימא עוגה פשוטה , עוגת ספוג שבה הייתה  מניחה משמשים , לוחצת אותם קלות פנימה ומפזרת מעט סוכר .
לעולם לא תהיה עוגה טעימה כמו זו , שבה היו מונחים טעמים ראשונים של קיץ ומגע ידיה של אימי .
קרא עוד

ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו

קטן9
מזמן אני מרגישה שבישול הוא כמו ציור .

בישול הוא טקס , מדיטציה .

מקום בו המחשבות הולכות לנוח , ונוצר מקום גדול לחושים .

לעיניים , לאוזניים , לטעם , לידיים .

יש שלווה גדולה בידיעה  שהזמן הוא שלי  , ולהתחיל לצייר .

קודם לפרוש את כל המצרכים , אלה הצבעים .
משטח העבודה הוא כן הציור שלי .

יש  כעת מקום לחושים לתת את הטון העדין שלהם , ולהוליך את המכחול .

בכל פעם החושים שלי קצת אחרים .

פעם סוערים ויצריים , פעם עדינים ושקטים , מכלול שמושפע מעונות השנה , והצבעים שהטבע מזמן לי .

הפעם חושי הוליכו אותי , לתבשיל ירקות הודי – קורמה .
החורף , שלל הירקות , התבלינים החמים . התאימו למה שרציתי עכשיו .

מתכון של אפרת דביר מהספר

לאושר יש טעם של קארי

בספר היא כותבת על אומנות הרוטב .

״ הרוטב הוא עבודה של שכבות וגוונים, נגיעות , ערבוב . הקשבה לקצב של הרוטב, לסמיכות שלו ..״

אני הלכתי בקצב שלי , הוספתי , החסרתי , לרוב דבקתי , כי המנגינה תאמה את הריקוד שלי.

ניגון של הודו / קדירה של ירקות וטופו
קטן8מתקבל תבשיל סמיך וארומטי , טעים מאד !!!
אפשר לאכול עם אורז בסמטי , אורז מלא , קינואה  או כמו שהוא בלי כלום ליד .
קרא עוד

מרק כתום כמו שמש

קטן ומומלץ 10אחרי הגשם , בין שיאו של החורף לבין הסתמנות לכתו .
האדמה עשירה וכבדה , מחורצת בסימנים של משא הגשם על פניה .

הדשא ירוק והפריחה זוהרת בצהוב , אדום , סגול , לבן .

העלים שנשרו מתחת לעצים , מותירים עצים חשופים .

אני אוהבת ללכת על העלים , אוהבת את הרעש הפריך מתחת לרגלי .

העלים יחזרו אל האדמה , ידשנו אותה ויתחילו את סיבוב החיים מחדש .

מה שבא מן האדמה , חוזר אליה .

״שוב חוזר הניגון , והדרך עודנה נפקחת לאורך .

וענן בשמיו , ואילן בגשמיו , מצפים עוד לך עובר אורח . ״

נתן אלתרמן

 

מרק כתום כמו שמש

קטן ומומלץ 11

קרא עוד

מרק בצל / טעמים של ארץ רחוקה

קטן 16

קטןאני פותחת את דלת הזכוכית הגדולה שבסלון  , כדי לוודא שחורף בחוץ .
נעה בין תקווה שיש גשם וחורף וכל המופע הזה , רוחות שמסתננות דרך החלונות בשיר משלהן , ברקים בהחלט יוסיפו נופח דרמטי .
כל זה יספק יופי של תירוץ להישאר ספונה בבית , עם קקאו חם וספר גם .
מאידך גם מקווה שכל זה הוא אשליית חורף , מן אגואיזם צרוף כזה , שחושב רק על טובתי ומתעלם מהטבע .
אשליה זו תאפשר לי לעסוק בשאר ענייני חולין  חשובים וכאלה שהם בהחלט לא .
בינתיים מחייכת אלי שמש טיפשית ששולחת קרניים מכזבות .
אז ככה אני נעה בכל חורף , בין מעילים וצעיפים שמחכים שאתכרבל בתוכם , לבין טפטוף שפוסק אחרי דקה .
היום השמש אכן כיזבה , השמיים לבשו עננים כסופים עד שחורים , כאלו שאף קרן שמש לא הצליחה לחדור בניהם .לאחר כמה דקות היא נואשה והלכה לזרוח בארץ אחרת .
אני נותרתי עם הקקאו , והחורף .
קול הגשם הניתך במרפסת , קדרות השמיים ונגינת הרוח הצדיקו הכל .
קרא עוד

עוגת בננות ושוקולד

קטן8

בדרך החוצה , ראיתי שני דברים שלכדו את תשומת ליבי .
קערת בננות משחירות , כפסע בינן לבין הפח .

אפרורית בחוץ , כזו שעדיין לא החליטה אם להיות גשם או לא .
שני דברים שדיים להכניס בי דכדוכית קלה .
סיבה אחת קשורה לבננות , עוד משחר ילדותי חונכתי שאוכל לא זורקים , וכך בחלוף השנים , ההפרעה הזו הלכה והשתרשה , קשה לי לזרוק אוכל !!!
די בזה כדי להטריד את נפשי , אך אם מוסיפים לכך ערפיליות וחוסר אור , אני קומלת .
בעודי משייטת במחשבותיי בין זה לזה , פתחתי את הרדיו , בחדשות . כך הצטרפה לשתי הסיבות שהלכו ונבנו זו על זו , אחת נוספת .
כזו שמוטטה את בניין השמירה העצמית מפני הדכדוך , אז פשוט קרסתי קצת לתוכה .
לא לפני שהחלפתי מהר באיזו מוזיקה  , אירוני או קארמה ,Bill WITHERS  שר את lovely day
הרשתי למוזיקה לחלחל , ולמשוך אותי מעט החוצה . כי מה בן אדם בסך הכל רוצה , איזה יום יפה , או כזה שמזייף בהצלחה יום יפה . לא צריך להיות קטנוניים בעניין .
את עניין הבננות סידרתי בראשי מיד , בדמות של עוגת בננות .
אפיה הכי מסלקת דכדוכים , היא וריח העוגה שמתפשט בחלל הבית , מספיק טוב בשביל יום יפה .

עוגת בננות ושוקולד
קטן 3

קרא עוד