מבשלת חלומות
1
תפוזי דם

תפוזי דם

על חוף הכנרת 1961, לילה של קיץ אוויר של קטיפה

אור סירות דייגים משתקף על המים, רוח קלה נעימה כמו לטיפה

ירח תפוז-דם בא לפתע מסוריה, מסוק שחולף מרטיט את האוויר

משורר וילד נפגשים בשיר. אהוד בנאי (משורר וילד)

האובססיה שלי לתפוזי דם , לא הגיונית ולכאורה אין לה סיבה מוצדקת .

מסוף דצמבר אני מתחילה להציק לירקנים בשאלות ובחקירות , על מועד הגעתם לשוק .

האם העונה כבר נגמרה? אני שואלת בחרדה נשלטת . או שעדיין לא התחילה ? אני פוחדת שהתשובה לשאלה הראשונה תהייה חיובית , ואז אנה אני באה ? מה? לחכות עכשיו עוד שנה.

אני מפצירה בירקן הפרטי שלי ,להביא תפוזי דם . אין בעיה הוא עונה לי , אצלנו בצפון יש תפוזי דם בכל פינה .

עדיין אני מפקפקת ולא נחה על זרי דפנה , בביקורי השבועי בשוק האיכרים, אני מבקרת בכל דוכן . גם באלה שאין סיכוי שהמחשבה על תפוזי דם תחלוף בראשם .

בקצה השוק מצאתי אותם. רכים למגע , לא אחידים בצורתם , אבל כמה יפים בקליפתם האדומה –כתמתמה .

קניתי המון , וגם חילצתי הבטחה שהם יהיו כאן עוד חודש לפחות .

ניקבתי חור בקליפתו של אחד אדמדם במיוחד , ושתיתי את תוכנו המתוק .

עם השאר התאפקתי עד הבית .

קרא עוד