מבשלת חלומות
1
פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה
2
הגרנולה של flour
3
משחקים עם מוצרלה…
4
למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.
5
טריאקי , זה יפני או סיני?
6
מאפה של גן עדן – גראטן.
7
פנקוטה שמנתית משובצת בפניני ווניל עם רוטב תות של סוף חורף
8
אביב….. לבבות ארטישוק במילוי בשר על מצע פול ואפונה.
9
עוגת גבינה ניו יורקית לפסח
10
דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה…

פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה

 

זיכרון הוא כלי המופעל באמצעות כל החושים , על מנת לקבל אינפורמציה הקשורה לעבר…..

למסקנה – תובנה הזו הגעתי , בגלל פסטה.

ככה זה אצלי , פעולות פשוטות ,כמו בישול למשל .. מאפשרות לי להגיע למסקנות נחרצות. סוג של "מתפלספת".

רציתי פסטה של מה שיש , בשעה של אין קניות , כי הכל סגור וכולם בדרך הבייתה להכין איזה פסטה ואולי איזה סלט ירוק , אוכל כזה שיסגור היטב את היום.

קרא עוד

הגרנולה של flour

 

פגשתי אותה ביום קודר וסגרירי במיוחד. גשם כזה הוא מחזה נפוץ בבוסטון של חודש יוני. הכל מסביב היה קודר . רצינו קפה ועוד משהו שלא היינו סגורים עליו ליד . שמענו על flour , שמועות על כך שאסור לפספס וכאלה… נסענו לשם נחושים שלא ניתן למקום לחמוק מאיתנו.

חזות המקום הייתה סתמית , כך שכלום לא הכין אותנו למה שיש בפנים.

כשנכנסו , הפכתי באחת לילדה קטנה שרוצה הכל ולא מוכנה לוותר על כלום.

הייתה המולה , ומראה שאהוב עלי במיוחד : עוגות ועוגיות עם מראה כפרי ולא מתחנף .. ללא קרמים וקישוטים מיותרים . סקונס , מאפינס , עוגות סבתא עשירות וכבדות במרקם שלהן . ריח הקפה והעוגות השאיר אותי חסרת החלטה , התור הלך והתקדם , מעמת אותי עם העובדה שזמן הבחירה מגיע…

בביקורי הבאים , הקפדתי לפקוד את המקום . אז גם התוודעתי לכריכים המופלאים ולגרנולה הכי טעימה שאכלתי.

משחקים עם מוצרלה…

האגדה מספרת כי גבינת המוצרלה , נוצרה בטעות בכפר קטן בדרום איטליה . כאשר מעט חלב בופאלו ,נשפך לתוך כד עם מים רותחים ויצר גבינה טעימה מאד.

כנראה שגם משפחת טרייסטר מביצרון הבינה את הערך המוסף הטמון בעדר קטן של בופלו . לכן היא טרחה והביאה עדר כזה לפני 10 שנים . היום הם ועוד משק אחד ,  היחידים שמחזיקים בבופלו .

אני זוכרת שבתות רבות שבילינו שם . החנות סמוכה מאד לרפת . כך הרווחנו גם משחקים עם החיות הנחמדות האלה , וגם ריח פרות , ניחוח חציר , מהול בריח גבינה קלוש שעלה באוויר והזכיר לנו ,למה טרחנו בכלל .

אני גם זוכרת את עץ התות הענקי שהצל על שני שולחנות עץ פשוטים , שם היינו בוצעים בגבינות ושותים חלב בופלו . תותי העץ נשרו לנו היישר לשולחן והיוו קינוח נפלא.

תסכימו איתי שלאור הזיכרונות הנעימים , אני מעדיפה רק את גושי המוצרלה הלבנבנים והזכים שלהם .

אבל , באמת שזו לא הסיבה היחידה , זו גבינת המוצרלה הכי טובה שיש בארץ .

 זו אחת הגבינות שאני מאד אוהבת…

קרא עוד

למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

פעם… כשהייתי אם צעירה , הכרחתי את בני לאכול אשל וגבינה.

אחות טיפת חלב אמרה שזה בריא והכרחי ואני הייתי עדיין צייתנית .

מאחר ובני לא הבין כלום בענייני צייתנות . הוא סירב , מחה , בקיצור כל מה שתינוק בן 9 חודשים יכול לעשות , שזה בעצם כלום…

כדי להסיח את דעתו , עמד מעליו אבי עם מצלתיים של מכסי סירים , אימי עשתה קולות ותנועות של אווירון , הילד פער את פיו בהשתאות , ואני מיהרתי להכניס לתוכו את המאכל שאמור להבטיח את בריאותו .

הזיכרון נצרב בזיכרונו , ונדרשו לו עוד מספר שנים לא מבוטל כדי להתאושש ולבסס את טעמו.

אני מכירה המון אנשים שלא רגישים לחלב ומוצריו , אבל פשוט לא אוהבים את הטעם . יש גם כאלה שרגישים לחלב מינקותם.

מתקפת השבועות שמבטיחה לנו עוד צמיג על המותניים , נוסף לאחרים שהתמקמו להם יפה בפסח , יום העצמאות….

מתקפה זו לא מותירה לי ברירה , אלא לחשוב על סובלי החלב .

להם אני מביאה יופי של מאפינס , עשירים ,יפים ורכים כמו ענן.

קרא עוד

טריאקי , זה יפני או סיני?

 
 
 

טריאקי , זה סיני או יפני ? שאל אמנון ,תוך שהוא חופר במנה ומנסה לקחת ביס גדול.

למה זה חשוב ? אני מקשה . זה טעים וזהו , לא?

מה המרכיבים ? הוא מנסה לעקוף את המכשול.

האמת היא שאני עכשיו מופתעת מאד . לא הייתי מצפה לכזה דיאלוג מאדם שמכנה כל מאכל העשוי מבצק בשם בורקס . כל רוטב אדום בשם סלסה וכל מנת פסטה, מפוארת ככל שתהיה בשם אטריות.

אני זורמת , כדי להבין לאן הדברים הולכים .

יש בזה סאקה , מירין , סויה ועוד… חוץ מזה לך תעשה גוגל , אם זה כזה מעניין

אני די בשוק מהשיחה הלא צפויה , ושואלת את עצמי , האם סוף סוף הולך להיות לי כאן שותף לגחמות הבישול שלי , או שזו אפיזודה חולפת ?

הוא חזר אחרי שעה בערך , מחויך לגמרי ..זה יפני !!! חיפשתי ומצאתי בדיוק מה זה טריאקי.

הלכתי וקראתי גם , אז עכשיו אני יודעת .

חשבתי גם שכמו שאצל אמנון , כל בצק במילוי הוא בורקס , כך אצלי כל מאכל בניחוח אסיאתי , נכנס לאותה הקטגוריה , חוץ מסושי , וסשימי כמובן.

שום דבר מכל אלה , לא גורע מהעובדה שהמנה הזו טעימה מאד!!! זמן ההכנה שלה , כולל ההשריה ברוטב , אורך 30 דק'.

מקבלים מנה שמורכבת ממצרכים ,היוצרים רוטב טריאקי מדהים ולא כזה עז טעמים ומלוח בטירוף שבא לנו בבקבוקים . נכון , צריך ללכת לקנות הכל , אבל הי!!! זה נשמר מלא זמן , בהתחשב בעובדה שאת המנה הזו תכינו על בסיס שבועי לפחות!!!

קרא עוד

מאפה של גן עדן – גראטן.

חבילת המצות עדיין מונחת במטבח , חשופה ומזמינה , כך שאוכל לחתוך לי חתיכה , ככה סתם כשאני חולפת על פניה. אני אוהבת מצות .

בשר המנגל של יום העצמאות , הותיר בי שובע לשנה והבטחה לשקול צמחונות מחדש.

בפתח "מאיים" עלינו החג השערורייתי הבא : שבועות.

מאחר ואני אדם של משנות סדורות , תכנונים וארגונים שנה קדימה , אני צופה לליבו של החג , האוכל.

מארגנת רשימות , חולפת על מתכונים , מתלבטת בין כאלה שהבטחתי לעצמי מזמן , ואחרים שאותם אני מכירה היטב וחוזרת אליהם כמו שחוזרים לארץ מבטחים .

בינתיים אני עושה כמה פרומואים , כדי לעשות בחירות נבונות :-))

הפנקוטה  פתחה את הסדרה . הגראטן ממשיך ומבטיח לנו פצצת פחמימות מלאה בכל טוב .

אני זורמת , יודעת שאת החשבון אפרע אחר כך , כשאצטרך להשיל מעלי את כל הטוב הזה.  בינתיים ,לא מאפשרת לאימת הכולסטרול למנוע ממני את ההתפרעות הזו.

לעניין הגראטן , או בפשטות מאפה שכבות של תפוחי אדמה ושמנת , חמאה וגם גבינה , אם אתם לא בעניין של להיות קטנוניים עכשיו ולהתחיל לצמצם.

תפוחי אדמה ושמנת הם שילוב שתמיד השאיר אותי מובסת , ובעלת יכולת התאפקות של דבורה על פרח.

הכי אהבתי את תפוחי האדמה שאימי בישלה במים , חתוכים לקוביות . כשהם היו מוכנים , רכים ולוהטים , היא סיננה אותם ומיהרה לחתוך מעל קוביית חמאה , זרתה מעט מלח ויצקה למעלה שמנת סמיכה . השילוב בין תפוחי האדמה הלוהטים והשמנת הקרה , היה…. נו די !!! הולכת להכין.

המאכל הזה גורם לי לחשוב על קידמה , ואיך קרה ששומן שהיה פעם כל כך ידידותי ונחשק , הפך לפתע לאויב הציבור .

אני זוכרת פעם אחת , נסענו ל 3 שבועות והשארנו את הילדים אצל הורי. לא הכרתי אותם כשחזרנו , בתמורה לילדים רזים , ערים ותזזיתיים . קיבלתי ילדים שמנמנים , כבדי תנועה ותפוחי לחיים , אימי כמובן האמינה ששומן הוא מצרך חיובי וחיוני.

כמו שהבנתם , גראטן הוא לא מאכל דייאט , אבל הוא כזה שכובש את לב כולם. הצרפתים שאחראים לעוד כמה חטאים , אחראים גם למאכל הזה.

אני אוהבת אותו , בזכות הריח , המרקם והטעם וגם את האופן שבו השם שלו מתנגן בפה , אני מתעכבת על הריש , משתהה ומאריכה אותו במכוון .

אם מכינים את המאפה הזה , רק אותו לבדו , עם סלט ירוק ויין טוב , אין צורך יותר בכלום.

את הגראטן הכנתי הפעם עם בטטות , שהעניקו מתיקות נוספת , אותה אהבתי מאד.

קרא עוד

פנקוטה שמנתית משובצת בפניני ווניל עם רוטב תות של סוף חורף

אפשר לראות את  נקודות הווניל הקטנטנות….

פנקוטה הוא קינוח שעוצמתו היא פשטות הכנתו . אצילותה של הפנקוטה היא בעדינותה , היא נוצרת מכל כך מעט ונותנת כל כך הרבה.

קניית המצרכים תגרום לכם בזבוז אנרגיה  גדול יותר מהכנת הקינוח הפשוט והנפלא הזה.

זהו קינוח איטלקי –טוסקני שמוכיח עוד יותר את גאונותם של האיטלקים , שיוצרים מאכלים עם חומרי גלם פשוטים , ברי השגה , כאלה שאין צורך לכתת את הרגליים לאיזו חנות מסתורית ,ששמעה עובר מפה לאוזן. אלא במכולת השכונתית. ( טוב אצלם המכולת השכונתית היא משהו שאנחנו יכולים לערוג לו)

כבר בביס הראשון ,אחרי שההפתעה מכה בחיך , מבינים שפשטות היא בעצם גאונות, ומחזקת את דעתי על האיטלקים , ששום דבר לא יעמוד בינם לבין הסיאסטה שלהם . הווה אומר : דברים נפלאים במינימום זמן.

הם קוראים לו קרם מבושל , וזה אכן כך , שמים שמנת מתוקה וחלב בסיר , עם עוד כמה מצרכים נלווים , ונותנים למקרר להמשיך את העבודה.

עוד בילדותי ,אהבתי את ריחו של החלב שמתבשל על האש , אימי הייתה בוחשת את הדייסה ואני הייתי עומדת קרוב , שואפת לתוכי את אדיו המתוקים של החלב.

לימים ,אהבתי הרבה יותר את הריח הנפלא של ילדיי , לאחר שינקו או אכלו דייסה . ריח מתוק , ראשוני וטהור כל כך. כל כך אהבתי לנשום את הריח לתוכי…..

אם אין לכם רצון לאכול את כל הפנקוטה לבד , למרות שלא אחת עלה בי הרהור מסוכן זה . תזדקקו לאורחים , כי יוצאת כמות ממש גדולה מכדי לנהל אותה לבד.

האורחים מצידם יגרמו לכם סיפוק גדול השווה כמעט בעוצמתו , לאכילת כל הפנקוטה בעצמכם .

התפעלותם תהיה גדולה!! נתחיל במראה לבדו .. ענן שמנתי קטן ולבן , משובץ בפניני ווניל , הענן הזה נח לו על מצע פרי שתומצת למיטב שבו.

ביס ראשון מהקינוח "התמים" הזה , גורם להם לחשוב שאתה\ את הינכם התגלית הבאה של עולם האוכל וזה רק עניין של זמן עד שכולם יכירו בכם.

חג השבועות המתקרב בזחילה , הוא סיבה מספיק טובה למתקפה הקלורית הזו. חגים הם בכלל תירוץ נפלא לאכול ללא הכרה .

קרא עוד

אביב….. לבבות ארטישוק במילוי בשר על מצע פול ואפונה.

בביקור השבועי שלי אצל הירקן , בעודי מלקטת לי , ירקות אחרונים של סוף עונה :אפונה סינית , פול , אפונה ירוקה בתרמילים קטנים .. ראיתי גם ארגז של ארטישוק שהפתיע במראה הירוק – סגלגל שלו . הוא היה מוצק למגע , גבעוליו ירוקים ורעננים ועליו סגורים כמו שצריך. מיהרתי לקנות 12 כאלה , חושבת בליבי שתריסר זה מספר יפה וספרותי כזה .

דחקתי הצידה מחשבות טורדניות על סיזיפיות הקילוף , נותנת למחשבות על העונג הסופי לבוא במקום אלה המציקות…

ידעתי שכדאי לנצל את הירק הטרי שנפל לחיקי , לפני שעונתם של הארטישוקים תחלוף . את מקומם של הצעירים יתפסו אלה הזקנים , אפורים שעליהם פתוחים וסיבים קשים עוטפים את ליבם שאינו צעיר יותר.

חושבת על מחזוריות ועל הטבע , איך הזקן מפנה מקום לצעיר יותר , משאיר אחריו הילה , יודע שכדאי לעזוב בחן ולהשאיר אחריו הבטחה של ימים אחרים.

ארטישוק הוא אחד מסוגי הירקות שאנשים אוהבים , אבל כמעט לא מכינים בבית. רוב האנשים חושבים שזו מהומה גדולה על מאומה . אפשר לקנות אותם קפואים ובשביל מה בכלל לטרוח לקנות טריים ולהתעסק עם הקילוף הסיזיפי.

אני אוהבת לקלף ארטישוק!!! , לשמוע את העלים הפריכים מתפצחים תחת אצבעותיי , לקלוף עלה ועוד עלה עד שהלב הצעיר והרענן נגלה לעיניי. מכינה מראש קערה של מים ומיץ לימון , שמה בפנים גם את הלימון המרוקן , ושומטת פנימה לב אחר לב , שומרת עליהם פן ישחירו.

את ידיי שהשחירו מעט , אני משפשפת בלימון , תוך שהן מלבינות ,אני חושבת שהירק הזה דורש התמסרות ,אך נותן כל כך הרבה טעם בתמורה. הארטישוק יודע עד כמה ליבו רך , ענוג ומתוק ולכן הוא עוטף אותו בכל כך הרבה שכבות כך שרק המתמיד והנחוש זוכה ליהנות ממנו.

קצת כמונו בני האדם , לא?

קרא עוד

עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

 
 
 


"אני עובר את החורף בכוחו של האביב " אמר שארל דה לין . אני מסכימה איתו לגמרי.

החורף מתמוסס לאיטו , בין לחות שקיימת באוויר , בקרים שעדיין קרירים , לבין צהריים ואחרי צהריים חמימים . הימים מתארכים , מאפשרים לאור להישאר בטרם תתגנב החשיכה הקרירה של הלילה.

האביב עדיין מהתל בנו , מאפשר לקרני השמש לחדור מבעד חרכי התריס המוגפים , דרך הווילונות השקופים למחצה , ומשם אל הרצפה , מטילים צל רך.

בדיוק כשאני מחליטה לקפל את שמיכת הפוך , לגנוז את הסוודרים עד בואו של החורף הבא , ולהוציא ממחבואם סנדל אחד או שניים , נמוגה לה השמש והתחזית מבשרת על גשמים בודדים וירידה בטמפרטורות.

הפסח מביא איתו את האביב , אבל גם את החמסין שמתארח ליום , בקושי יומיים . אמנון אומר שכך קורה כל שנה , חמסין ורוח שבאים לנו ממצריים וזו דרכם של המצרים ל"העניש " אותנו על מה שעשינו להם ביציאת מצריים , דווקא בפסח.

אני מנסה להיאחז באביב , בפריחה ובתחושת ההתחדשות , יודעת שלפני שאיהנה מספיק , הוא כבר לא יהיה כאן.

הילה אומרת שרק בבוסטון , היא למדה שיש ארבע עונות מוחשיות ושונות , שם לכבודה של כל עונה , יוצרים חגיגה וחופש מהלימודים , כדי לסמל את בואה של עונה חדשה .

השנה הצפנו לחגוג את החג , חולפים בדרכנו בכבישים מוארים בשמש רכה ובשדות מוריקים , הדרך זורמת ברוגע , נשפכת היישר לעמק יזרעאל ולהבטחת החג.

הבאתי איתי עוגה , כשרה לגמרי וראויה לחג .

את העוגה מצאתי לפני הרבה שנים בעיתון , לא זכור לי המקור .אני זוכרת את הכותרת "עוגת גבינה ניו יורקית" , השם הילך עלי קסם ודמיינתי , איך כשאכין אותה , אהיה חלק מהעולם הגדול , הרגשתי מאד מתוחכמת . כמה תמים , נאיבי , אבל כל כך ראשוני היה לחשוב כך….

מאז העוגה איתי , ואף פעם אינה מאכזבת , אני ורחל קוראות לה בקיצור "הניו יורקית" …

את הפירורים שבתחתית העוגה , החלפתי בעוגיות יין טחונות. עוגה גבינתית , שמנתית ורכה

קרא עוד

דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה…

המירס שלי , המנציח ללא הרף את הקשר רב העבותות שלי אל בית החולים , מקום עבודתי , צלצל בקולו המרגיז והמונוטוני . צלצול של הודעה המתעקשת שאקרא אותה. למודת ניסיון , אני נכנעת . יודעת שהצליל לא יפסק , עד שאקרא את מה שיש להם להגיד לי.

במיוחד עכשיו , כשטילי הגראד מנסים לנחות אצלנו למרות כיפת הברזל .

המירס מרגיע בזו הלשון : "בדקות האחרונות נשמעו שתי הזעקות….. לילה שקט , ערב נעים , או יום נעים , הכל בהתאמה לזמן הנפילה…

לפעמים אני מוצאת את עצמי שועטת אל הממ"ד , תלוי כמה חרדה הצלחתי לצבור . לרוב אני ממשיכה בעיסוקי. במיוחד עכשיו , כשאירועי החג מצליחים לגרור גם אותי למעגל ההיסטריה הכללי.

קרא עוד