מבשלת חלומות
1
עוגת פסיפלורה ופרג
2
קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .
3
רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ
4
עוגת גבינה ואוכמניות טריות.
5
פרק ב' של טיול , ובו יסופר על כריך של בוקר וניופורט

עוגת פסיפלורה ופרג

 
 

סיפור האהבה שלי עם הפסיפלורה , הוא סיפור אהבה מותנה , שחייב לענות על כמה כללים פשוטים , אך עקרוניים.

היא ( בטח נקבה.) חייבת להיות מתוקה , עם רמז דק של חמיצות שנועדה להדגיש את מתיקותה .

בניגוד לנשיות הצעירה , שעורה מתוח , שלי דווקא חייבת להיות מעט מקומטת , עובדה שמבטיחה את הבשלות שלה.

כשהיא כזו , מעט מתקמטת , אני יודעת שהיא שקדה היטב על התוכן שלה , שיחפה קצת על החיצוניות הלא מחמיאה .. אז , אני יוצרת שקע קטן , ויונקת את תוכנה האקזוטי והמתוק .

כשהיא בתולית , בוסרית ועורה מתוח היטב , התוכן שלה , עלול להיות מעט מאכזב , גרגירי מידי , וחמוץ .

אני קונה לי ערמה של ממש , מניחה בסלסלה , ומחכה ל התקמטות המיוחלת .. בינתיים רק מריחה אותן קצת , כל אימת שאני חולפת לידן . אלא מה .. כמו כל דבר בחיים , צריך לחכות לתזמון מדויק , בדיוק לרגע , בו ההתקמטות לא תפגע גם בתוכן , אלא שהוא יישמר , זוהר , צהוב , מנומר בשחור ומתוק כמו הבטחה שקוימה…

קרא עוד

קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .

  .

 
 
 
 

אם להסתמך על לוח השנה , אנחנו כמעט בספטמבר , ואני מתחילה לחשב את הקיץ לאחור.

אני מרגישה את נשיפת הסתיו.

ציניקנים , ייאנחו מתוך פלגי הזיעה שלהם , ימחו אותם ואת דבריי .

אבל אני בעצב , מתחילה לעשות מחוות של פרידה :

ממהרת ללבוש את כל השמלות שעוד לא לבשתי .

קונה סנדלים של סוף עונה , ומורחת ציפורניים בוורוד עז .

מקפיאה עוד קצת פטל , אוכמניות ודובדבנים , שומרת לי במקפיא טעמים של קיץ.

משקיפה אל הים , ברגליים חשופות , בריזה קלה באה והולכת , מרמזת על קרירות של סתיו וחורף שתיכף יבוא…

בינתיים הולכת להכין סלט , קל , טעים , שמסתדר בנעימות עם חום הקיץ . אחד מתוך רשימה שאני חייבת להספיק , לפני מתקפת מאכלי הקדירה.

קרא עוד

רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ

לרגע , ממש לרגע קט , שכחתי שיש שם מהפכה בחוץ , ושמתי את פעמיי , היישר אל ליבה , לכיוון רחוב רוטשילד , בו העם שוכן לבטח באוהליו.

רציתי להגיע לאורנה ואלה . לטעום כמה דברים , אבל בעיקר ,את עלי הגפן הממולאים , עם קרירות הצזיקי למעלה .

שנייה לפני , הבנתי ששיגרה , זה לעיתים מצב די אוטומטי . ורחוב רוטשילד הפך בכלל לעיר של אוהלים.

רוחות הקיץ ,התערבבו לי עם רוח מהפכה , ולמרות שאני בליבי ובנפשי עם לוחמי הצדק והשינוי , הכל נראה לי כרגע מעורפל בלחות ודביקות קשים למדי . חוצמזה , רק רציתי כמה עלי גפן…

אז חתכתי במהירות לשוק האיכרים , מבינה שממולאים כמו שאני אוהבת , אאלץ להכין לבד.

אם מתעקשים מספיק , ממולאים , (למרות הניג'וס של הגלגול ) הם בהחלט מאכל של קיץ . במיוחד כשהם נטולי בשר , מפולפלים , חמצמצים ומעט מתקתקים , הכל במידה .

רוטב היוגורט הקר , מעניק להם רעננות נפלאה וצוננת.

את שלי , הכנתי מעלי סלק , את תחתית הסיר , ריפדתי בפרוסות סלק דקות .

שכבת הריפוד , מיתנה את הבעבוע של הרוטב , ומנעה מהממולאים להתפרק . הסלק גם נתן צבע אדום עמוק לתבשיל כולו ותוספת של חמצמצות נעימה.

בחסות המזגן ומוזיקה קובנית , שעושה נעים וקריר בלב , יצאו יופי של ממולאים.

קרא עוד

עוגת גבינה ואוכמניות טריות.

פגשתי אותו במסדרון , אני בדרך החוצה , הוא פנימה. חלפתי מחייכת , שלום ומה נשמע..

שום דבר לא הכין אותי להבעת העצב שעלתה על פניו , להילוכו שעצר ולמונולוג הכאב שלו.

הוא דיבר על אימו האהובה , על לכתה מעימו בחטף.

עמד לו גבר כבן 50 וקצת , מדבר על יתמותו , על היותו עכשיו בודד בעולם.

האיש הוא בעל משפחה , עם ילדים . אך הוא חש שנגדע השורש , הבסיס.

הוא דיבר על תחושה של תלישות.

מספר לי על ימים , שהוא חולף על פני ביתה , בדרך לשלו . מסתכל אל החושך בחלונות , ומרגיש כמו ילד עזוב , שאין לו לאן לחזור.

עמדתי שם , מקשיבה , ליבי מבין את הכאב והבדידות עליהם דיבר.

זכרתי באיזו אהבה הוא דיבר על התבשילים שלה , עיניו נוצצות..

מידי פעם היה מביא לנו לטעום . אני זוכרת עוגת גבינה שאהבנו במיוחד .

שמנתית ,רכה ומתוקה בדיוק במידה האהובה עלי .

למעלה היא הייתה מניחה , שכבה עבה של אוכמניות , כאלה שבאות בקופסת שימורים . ספק ריבה , ספק מלית .

שילוב הצבעים היה מדהים , הטעם ממכר .

לקח לי המון זמן ,ומצאי של אוכמניות טריות , עד שהחלטתי להכניס אותן פנימה… טריות וסגלגלות.

פרק ב' של טיול , ובו יסופר על כריך של בוקר וניופורט

 
 

חופש תמיד מרחיב לי את הלב במידה רבה של אושר , משאיר אותו פתוח ונלהב לחוויות . בבוקר הנסיעה לניופורט , קמתי מלאת צפייה לתוך המולה של התארגנות , ילדים , קפה של בוקר ,ואורן שוקד על הצידה לדרך , אחד מסוגי הכריכים המופלאים שלו.

קרא עוד