מבשלת חלומות
1
אביב….. לבבות ארטישוק במילוי בשר על מצע פול ואפונה.
2
עוגת גבינה ניו יורקית לפסח
3
דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה…
4
עוף ואורז בתנור \ או קדרה אחת וחסל….
5
ים המלח – אחד משבעת פלאי עולם? ?…..

אביב….. לבבות ארטישוק במילוי בשר על מצע פול ואפונה.

בביקור השבועי שלי אצל הירקן , בעודי מלקטת לי , ירקות אחרונים של סוף עונה :אפונה סינית , פול , אפונה ירוקה בתרמילים קטנים .. ראיתי גם ארגז של ארטישוק שהפתיע במראה הירוק – סגלגל שלו . הוא היה מוצק למגע , גבעוליו ירוקים ורעננים ועליו סגורים כמו שצריך. מיהרתי לקנות 12 כאלה , חושבת בליבי שתריסר זה מספר יפה וספרותי כזה .

דחקתי הצידה מחשבות טורדניות על סיזיפיות הקילוף , נותנת למחשבות על העונג הסופי לבוא במקום אלה המציקות…

ידעתי שכדאי לנצל את הירק הטרי שנפל לחיקי , לפני שעונתם של הארטישוקים תחלוף . את מקומם של הצעירים יתפסו אלה הזקנים , אפורים שעליהם פתוחים וסיבים קשים עוטפים את ליבם שאינו צעיר יותר.

חושבת על מחזוריות ועל הטבע , איך הזקן מפנה מקום לצעיר יותר , משאיר אחריו הילה , יודע שכדאי לעזוב בחן ולהשאיר אחריו הבטחה של ימים אחרים.

ארטישוק הוא אחד מסוגי הירקות שאנשים אוהבים , אבל כמעט לא מכינים בבית. רוב האנשים חושבים שזו מהומה גדולה על מאומה . אפשר לקנות אותם קפואים ובשביל מה בכלל לטרוח לקנות טריים ולהתעסק עם הקילוף הסיזיפי.

אני אוהבת לקלף ארטישוק!!! , לשמוע את העלים הפריכים מתפצחים תחת אצבעותיי , לקלוף עלה ועוד עלה עד שהלב הצעיר והרענן נגלה לעיניי. מכינה מראש קערה של מים ומיץ לימון , שמה בפנים גם את הלימון המרוקן , ושומטת פנימה לב אחר לב , שומרת עליהם פן ישחירו.

את ידיי שהשחירו מעט , אני משפשפת בלימון , תוך שהן מלבינות ,אני חושבת שהירק הזה דורש התמסרות ,אך נותן כל כך הרבה טעם בתמורה. הארטישוק יודע עד כמה ליבו רך , ענוג ומתוק ולכן הוא עוטף אותו בכל כך הרבה שכבות כך שרק המתמיד והנחוש זוכה ליהנות ממנו.

קצת כמונו בני האדם , לא?

קרא עוד

עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

 
 
 


"אני עובר את החורף בכוחו של האביב " אמר שארל דה לין . אני מסכימה איתו לגמרי.

החורף מתמוסס לאיטו , בין לחות שקיימת באוויר , בקרים שעדיין קרירים , לבין צהריים ואחרי צהריים חמימים . הימים מתארכים , מאפשרים לאור להישאר בטרם תתגנב החשיכה הקרירה של הלילה.

האביב עדיין מהתל בנו , מאפשר לקרני השמש לחדור מבעד חרכי התריס המוגפים , דרך הווילונות השקופים למחצה , ומשם אל הרצפה , מטילים צל רך.

בדיוק כשאני מחליטה לקפל את שמיכת הפוך , לגנוז את הסוודרים עד בואו של החורף הבא , ולהוציא ממחבואם סנדל אחד או שניים , נמוגה לה השמש והתחזית מבשרת על גשמים בודדים וירידה בטמפרטורות.

הפסח מביא איתו את האביב , אבל גם את החמסין שמתארח ליום , בקושי יומיים . אמנון אומר שכך קורה כל שנה , חמסין ורוח שבאים לנו ממצריים וזו דרכם של המצרים ל"העניש " אותנו על מה שעשינו להם ביציאת מצריים , דווקא בפסח.

אני מנסה להיאחז באביב , בפריחה ובתחושת ההתחדשות , יודעת שלפני שאיהנה מספיק , הוא כבר לא יהיה כאן.

הילה אומרת שרק בבוסטון , היא למדה שיש ארבע עונות מוחשיות ושונות , שם לכבודה של כל עונה , יוצרים חגיגה וחופש מהלימודים , כדי לסמל את בואה של עונה חדשה .

השנה הצפנו לחגוג את החג , חולפים בדרכנו בכבישים מוארים בשמש רכה ובשדות מוריקים , הדרך זורמת ברוגע , נשפכת היישר לעמק יזרעאל ולהבטחת החג.

הבאתי איתי עוגה , כשרה לגמרי וראויה לחג .

את העוגה מצאתי לפני הרבה שנים בעיתון , לא זכור לי המקור .אני זוכרת את הכותרת "עוגת גבינה ניו יורקית" , השם הילך עלי קסם ודמיינתי , איך כשאכין אותה , אהיה חלק מהעולם הגדול , הרגשתי מאד מתוחכמת . כמה תמים , נאיבי , אבל כל כך ראשוני היה לחשוב כך….

מאז העוגה איתי , ואף פעם אינה מאכזבת , אני ורחל קוראות לה בקיצור "הניו יורקית" …

את הפירורים שבתחתית העוגה , החלפתי בעוגיות יין טחונות. עוגה גבינתית , שמנתית ורכה

קרא עוד

דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה…

המירס שלי , המנציח ללא הרף את הקשר רב העבותות שלי אל בית החולים , מקום עבודתי , צלצל בקולו המרגיז והמונוטוני . צלצול של הודעה המתעקשת שאקרא אותה. למודת ניסיון , אני נכנעת . יודעת שהצליל לא יפסק , עד שאקרא את מה שיש להם להגיד לי.

במיוחד עכשיו , כשטילי הגראד מנסים לנחות אצלנו למרות כיפת הברזל .

המירס מרגיע בזו הלשון : "בדקות האחרונות נשמעו שתי הזעקות….. לילה שקט , ערב נעים , או יום נעים , הכל בהתאמה לזמן הנפילה…

לפעמים אני מוצאת את עצמי שועטת אל הממ"ד , תלוי כמה חרדה הצלחתי לצבור . לרוב אני ממשיכה בעיסוקי. במיוחד עכשיו , כשאירועי החג מצליחים לגרור גם אותי למעגל ההיסטריה הכללי.

קרא עוד

עוף ואורז בתנור \ או קדרה אחת וחסל….

הפשטות היא הטרנד העכשווי.

יכול להיות שהפשטות היא הנוגדן למורכבות , לחיי הסטרס המואצים , וחוסר הביטחון שבחיים. כל דבר יכול להפר את האיזון הקל שאנחנו מצליחים להשיג.

ייתכן שאני מוצפת מידי , המון ידע זורם כל הזמן , הצורך הדחוף להתעדכן כל הזמן , משאיר אותי קצת מותשת.

אני מתרגלת לי קצת פשטות ורוגע ביום יום , צעד קטן בכל פעם.

חלקים קטנים בחיי , הולכים ומשתנים בהדרגה , גדלים בהתמדה.. פחות ריצה …חייבת להספיק , צריכה את זה , לא יכולה לחיות בלי זה .. היי עצרי שנייה !!!

לאן את רצה? מה עוד צריך להוכיח? ולמה , למה ? זה כזה חשוב.

התחום שהכי קל לי לתרגל פשטות , הוא תחום האוכל . יש בי נטייה ברורה לחזור יותר לשורשים , לפעם.

תמיד אהבתי דברים שיש להם יכולת להישאר והם חסיני זמן… ריהוט עתיק , שירים ישנים ששורטים קצת את הלב , מביאים געגוע למשהו עלום ולא ממש מוגדר.

גם אוכל . בסיסי , עם מצרכים ספורים שתמיד נמצאים בבית . אוכל שלא תמיד מחייב עמידה של שעות במטבח , ועדיין מנפיק תוצאה טובה מאד. מותיר יותר זמן , לשוחח , לקרוא או סתם לרבוץ באפס מעשה , פעולה שאהובה עלי מאד….

המאכל שאביא הומצא במיוחד עבור ילדי , רציתי ארוחה מזינה , טעימה , וכזו שתשאיר לי מספיק זמן להיות איתם.

שנים הוא שורד אצלנו , ומידי פעם זוכה לעדנה מחודשת ..

זה אוכל של טרום חג וגם של אחרי חג , כשעייפנו מכל הריצה המטורפת והבישול הבלתי פוסק . שמים את כל המצרכים בתבנית ומשגרים לתנור , לשעה וחצי . בינתיים אפשר פשוט לנוח … לא?

קרא עוד

ים המלח – אחד משבעת פלאי עולם? ?…..

השמש עמדה באמצע השמיים , עדיין לא חמה מידי . מאפשרת מקום גם לבריזה קלה , לא משתלטת.

שדות של צהוב חמניות וירוק ליוו את דרכנו לאירוע בחיק הטבע..

אלכס אנסקי מסיים ממש ברגע זה להגיש את תוכניתו "פתוח בשבת" ,אנחנו מאזינים לקולו הרגוע שיודע גם להגיד דברים קשים עם נימה  שמרככת אותם איכשהו.

אחריו בא דורון נשר עם תוכניתו "תושב חוזר" .

הוא מדבר על ים המלח , על האזור הכי נמוך בעולם . מקום בו הרי יהודה גולשים מטה אל הים.

קרא עוד