מבשלת חלומות
1
עוגת סתיו של תפוחים וקינמון
2
קינואה ,אורז בר וירקות עם גרעיני דלעת
3
עכו ,גל"צ וחום של אוקטובר.
4
מתכון של סוף קיץ : סלט חצילים ופלפלים צבעוני
5
שחור ולבן… עוגת שוקולד עם מקצפת אגוזי לוז
6
תבשיל קארי זריז.
7
מילים ומאפים של גבינה
8
אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!
9
עונת התפוחים סמוקי הלחיים … ומאפינס תפוחים
10
קלסיקה מקסיקנית -פהיטס

עוגת סתיו של תפוחים וקינמון

"סתם יום של חול עם בוקר כחול ,בלי חג ומחול…

יום רגיל עם אור וגיל ,פשוטים כפת של לחם"….

יש ימים שקמים בבוקר ומרגישים שיר בלב. סתם כך בלי סיבה ,בלי מחשבות על העבר ,העתיד ובכלל. אפילו יש המון סיבות של נגד….

אבל השיר משתכן לו בלב ,נובט וגדל לו לאט לאט , ומלווה אותי כל היום.

ככה קמתי לי פתאום בבוקר ,עם הרגשה שהכל בסדר , אני והעולם נמצאים בזוגיות נפלאה… .

אני מכירה את התחושה הנעימה הזו של שלווה ושלמות , של סתם אושר טיפשי ,מכירה את ההרגשה . מודעת ולא נותנת לשום מילה ואדם להפר אותה. יודעת שמחר ייתכן והתחושה המושלמת הזו לא תהיה שם…

בינתיים אני מאפשרת לאנשים לראות את השמחה בעיניים שלי ,ומחייכת לכל מבט שאני פוגשת , גם לזרים מוחלטים. כי היום לא אכפת לי מה יגידו….

והפלא קורה ,אנשים מחייכים אלי ,גם אם לא הקדמתי חיוך. ומברכים אותי לשלום ,גם אם לא הקדמתי בשלום.

היום זורם לו בשלווה ,אני נאחזת בתחושה . בטוחה באותו רגע שכל הימים יכולים להיות כאלה ,אם רק ארשה….

באחר צהריים של יום כזה , המטבח מואר בשמש סתווית. קרני השמש מאירות כל פינה. אני מערימה את המצרכים שקניתי על משטח העבודה.

מחפשת ב youtube את השיר שהתנגן לי כל היום בראש ….ופונה להכנת העוגה שדמיינתי כל אותו יום . עוגה של תפוחים וקינמון ,כל היום דמיינתי את הרגע שהריח ,של העוגה הנאפית בתנור יתפשט בחלל הבית….

קרא עוד

קינואה ,אורז בר וירקות עם גרעיני דלעת

חשבתם פעם על כך שהמקרר שלנו משקף אותנו? את האישיות שלנו , ההעדפות שלנו ואת השלב במעגל החיים בו אנו נמצאים.
מקרר לא מסודר
מאורגן למשעי
מלא במזון של תינוקות
מקרר ריק .
או כזה שיש בו המון אוכל בריא ,שקיות של אורז ודגנים ,פירות וירקות.
מקרר מלא בדברי מתיקה… ועוד המון…
המקרר שלי הוא מהסוג הראשון . המון שקיות של תבלינים ,כל מיני סוגים של אגוזים , דגנים , צנצנות על צנצנות של ממרחים , רטבים . קמחים , גבינות … פירות וירקות , וודאי שכחתי שם משהו.
נכון יש לי תכונת אגירה הנובעת בחלקה מהיותי דור שני לניצולי שואה עם כל המשתמע מכך … אך זו אינה הסיבה היחידה . אני אוהבת שיש לי הכל בנמצא ,כך שאם תעלה בי הגחמה להכין משהו … שום דבר לא יעכב אותי , וודאי לא חסרון של מצרך זה או אחר.
משפחתי תמיד אומרת שהמקרר שלי " מפחיד " . הם תמיד חוששים שלקיחת מצרך אחד ,תגרום לתגובת שרשרת , וכל המצרכים ימצאו את דרכם אל הרצפה :-))
אני לעומת זאת יודעת בדיוק היכן כל דבר מונח ,גם אם הוא נמצא במעמקי המקרר. טוב ,למעט אותה גבינה שקניתי לפני כחודש , וכשמצאתי אותה היא כבר לא הייתה ראויה לשימוש…
בתוך ה"בלגן " הזה , יש סדר שברור רק לי , כמובן . אני אפילו מגדילה לעשות ומציינת על כל מוצר את תאריך התפוגה שלו .
לפני נסיעה לחו"ל ,אני מרוקנת את המקרר . אוהבת את הריק והנקי הזה . הכל מאורגן וצנוע , נקי ומינימליסטי .
חושבת שאולי עדיף מעט מכל דבר ולא הרבה מידי , המלווה תמיד בתחושת פספוס שעל כל בחירה ,הפסדנו אחרת….
בכל פעם שאני ניגשת למקרר כדי להכין משהו לאכול , עומדת אובדת עצות מול הצורך להחליט במה להשתמש הפעם …שומעת את המצרכים ממש קוראים אלי "אני ,אני ,קחי אותי ! אני הייתי כאן קודם!!!"
שלל הירקות שמצאתי הפעם , הוביל אותי להחלטה על הכנת המתכון המדהים והמיתולוגי של "אורנה ואלה" .
אלא שהפעם במקום להכין עם אורז רגיל ואורז בר ,הכנתי עם קינואה ואורז בר.

עכו ,גל"צ וחום של אוקטובר.

החזאי חזר והתריע שיהיה חם היום , אפילו חם מאד יחסית לעונה.
אנחנו על גל"צ ,חוגגים עם התחנה 60 שנות עשייה . בכל שעה מתחלף שדרן אחר ועושה בשידור כרצונו . בכל שעה גם חוזר החזאי על נבואת החום שלו…
ואנחנו ,למרות החזאי ויחד עם גל"צ ,שמים את עצמנו וטפנו לעבר עכו וחומותיה…
בא לנו להריח ריח ים ודגים ולהיות חלק מההמון ששוטף את סמטאות השוק הצרות . לא איכפת לנו כל כך הפעם , שלא ממש נקי . אני בוחרת להבחין בהמוני תיירים מחייכים ומוקסמים , מקריאות השמחה שלהם . מבינה שמה שרואים משם ,לא רואים מכאן.

מתכון של סוף קיץ : סלט חצילים ופלפלים צבעוני

לפעמים הדברים הכי פשוטים , הם הטובים ביותר. הדבר נכון במיוחד בירקות המאוחרים של סוף קיץ – תחילת הסתיו . עגבניות ,חצילים ,פלפלים שהם כעת במיטבם . עומדים לסיים את עונתם הנוכחית ,לפני שתילת החורף.

בחירת הירק הכי טוב והכי יפה מכל חבריו בארגז הירקות או בשוק כולו , נראה לרוב האנשים כדבר פשוט ביותר ,בוחרים וזהו….

לא אצלי ! אני בוחנת את הירק הנבחר מכל זווית אפשרית ,מרימה ,בוחנת ,מניחה וחוזר חלילה… בטוחה שאצל הירקן ההוא בפינה , הירקות הרבה יותר יפים … וחוזרת לדוכן הראשון.

חצילים במיוחד הם ירק שנוי במחלוקת . כי יש טיפים לעניין הזה ,שנועדו להקשות את חיי .

קרא עוד

שחור ולבן… עוגת שוקולד עם מקצפת אגוזי לוז

החיים בשחור ולבן?

נכון או לא נכון?

מקובל או לא? מה יגידו?….

כמה אנחנו שבויים בתפישה הזו…. האם הראיה בשחור ולבן שומרת עלינו? או אולי כולאת ולא מאפשרת להגביה עוף….

האם הקונפורמיות מאפשרת נוחות? זו תחושה די מגוננת להיות כמו כולם…

ומה עם צבעי הביניים? אפור על כל גווניו , צבעי הקשת ,זוהר של צבעים….

הייתכן שראייה בצבעים ,מאפשרת לנו להעז ? להאמין בעצמנו , להגשים חלומות. לראות את הצבעים בדיוק במקום ששם אומרים לנו :זה שחור !!

ומה אם פורצים את הקופסה של הקונפורמיזם הרך והנוח ,אל החלומות והרצונות … וחיים בתשוקה ובאופן חד –פעמי ונסחפים אל הצבעים והאפשרויות!!!

אז כן אני אוהבת את השחור הכהה והעמוק ,השקט. ואת הלבן האוורירי ,השקוף והבתולי . אני אוהבת את המפגש ביניהם ,אותו קו שרומז על שאר הצבעים..

אני אוהבת את העוגה הזו , את החלק הכהה , והמתוק של השוקולד. את האופן שבו הקציפה הלבנה מונחת עליו ,אוורירית וכאילו מנותקת. אבל הכי אני אוהבת את החלקיקים הלבנים שמתגנבים לשחור ,כמו נקודות אור קטנות… ואת החלקים הקטנים של השוקולד ,בתוך הקציפה . מקרקעים את הענן הלבן הזה….

עד כאן בוודאי הבנתם שזו עוגת שוקולד לא שגרתית וחלומית ,מתוקה במידה ,רכה מאד . עם מקצפת חלבונים שיש בה פיסות שוקולד ואגוזי –לוז .

ממש לא קשה להכנה , נפלאה לאירוח ,או פינוק למי שאוהבים .

קרא עוד

תבשיל קארי זריז.

יש מתכונים של נצח נצחים.

מתכונים שאנחנו שומרים להם אמונים והם לנו ,אנחנו מכינים אותם מידי פעם והם בתמורה לא מאכזבים.

הימצאותם איתנו כל כך הרבה זמן מעניקה להם משמעות מיוחדת….. הכנתם מציפה זיכרונות של :מתי הם הוכנו? מי הכי אהב? ועוד המון …

מאחר וטעמינו משתנה עם השנים ומתכונים מפוארים ועכשוויים , דחקו את רגליהם של הישנים , אנחנו שוכחים אותם . מצטופפים עם עוד רבים אחרים במחברת המתכונים , (כן פעם היו לנו מחברות על מחברות של מתכונים).

פתאום ,חשק מסתורי או שיחה אקראית , גורמים לי לשלוף אותם מנבכי המחברת…

אני נושפת החוצה את האבק שהצטבר . את הענן שמתעופף ,מחליפים זיכרונות ,ריחות ,ימים של פעם….

המתכון ששלפתי הפעם הוא תבשיל קארי קלי –קלות.

קרא עוד

מילים ומאפים של גבינה

אני מבלה לעיתים שעות ליד המקלדת ,מחפשת מילים ,יוצרת משפטים לכדי משהו שלם. מאז שהתחלתי קצת לכתוב …התאהבתי מחדש במילים.
תמיד אהבתי אותן ,את המילים ,את כוחן הגדול …. את האופן שהן נבנות אחת לאחת ,נשזרות לרעיון שלובש לאט גוף משלו ונשמה…
למילים ולמחשבות יש טבע הפכפך … לרגע הם כאן ושנייה אחר כך … כבר לא. אני מנסה ללכוד אותם , במיוחד את הטובים שבהם ,אבל הם חומקים כמו פרפרים ..פורשים כנפיים…
תמיד אהבתי לקרוא , מתכרבלת עם ספר , מרותקת למילים. יכולתי לסיים שני ספרים ביום. יש ספרים שהייתי מתחילה לקרוא אותם מהסוף . לא רוצה להניח לסקרנות להפריע לי במסע אל תוך הספר…
מעריצה סופרים וכותבים שיודעים לשחק במילים , חושבת על איך כל מילה נוצרת בראשם , לסיפור ,ספר שלם . איך כל מילה מתיישבת בדיוק במקום הנכון לה במשפט…
יש ספרים שאני חייבת לעצור לרגע ,לקחת נשימה עמוקה לפני שאוכל להמשיך….
חושבת על הכישרון ליצור בקלילות מילים ורעיונות ..כמעט באותה קלות בה אני לוקחת חומרים והופכת אותם למאכל רב טעמים , או לשה בצק . אוספת מרכיב אחד לשני… נותנת לכריות הידיים להפוך בבצק . חשה את הרכות שלו בקצות האצבעות ,יודעת שכל אחד מהמרכיבים יתרום לשלם..
אז זהו שספר כנראה לא אכתוב … אבל אני יכולה להעיד על ריבועי הגבינה האלה ,שהם זהובים ,רכים וטעימים במידה מאד מספקת .
הבצק הוא בצק קסם.. בצק שמרים קר. לא לשים יותר מדי ,מאפסנים במקרר ללילה . מספיק זמן כדי לתת לו להיות רך ותפוח ,עם ריח חמאתי שמגלם בתוכו הבטחה גדולה.
המתכון נמצא ברשותי הרבה שנים ואף פעם הוא לא מאכזב. בכל פעם אני שמה בתוכו מלית אחרת ,צרה אותו בצורה שונה.
הפעם החלטתי על מלית גבינה ,רציתי גם צימוקים ,אך חיפוש היסטרי במקרר ובמזווה לא העלה אף לא צימוק אחד! אז הכנתי בלי…

אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!

טופו לא היה פעם אחד ממצרכי המזון שצרכתי.
פגשתי אותו פה ושם ,אהבתי את הקוביות עם מרקם המשי שלהם בתוך מרק מיסו ,או באגדשי טופו שהייתי אוכלת במסעדת אונמי . אבל חוץ מזה דרכינו לא ממש הצטלבו ,חיינו יופי בלי לדעת יותר מידי אחד על השני…
כשהחלטתי שאני רוצה לאכול אוכל נטול בשר רוב הזמן (בשאיפה לכל הזמן)
לא התכוונתי להיהפך למכורת טופו ,כוונתי הייתה להיחשף למוצרי מזון שונים ודרכי הכנה שונות, שיאפשרו לי לאהוב אוכל צמחוני לאורך שנים ,ולא סתם כהרפתקה זמנית.
פתחתי את טעמי לאפשרויות נוספות.. אך לא שיערתי שבתהליך זה אהפוך למכורת טופו… היום במקרר שלי יש באורח קבע לפחות 3 חב' של טופו….
על הטופו בהרחבה אכתוב פעם אחרת ,כשאביא מתכון של טופו צלוי בתנור עם מבחר טעמים אסיאתיים . אני מכורה למאכל הזה!!!!!!!!
אז ממש הכי בקצרה עליו (כי אפשר לכתוב על טופו עד אין סוף) כדי לשכנע את המהססים …
הטופו מכיל המון חלבונים ,דל בקלוריות (שזה הכי שווה) ,אינו מכיל סודיום וכולסטרול . נמצא ברשימת המזונות הבריאים ביותר בעולם!!!
הוא כמעט חסר טעם וריח משל עצמו ,ולכן מקבל אליו באהבה כל מה שתרצו לשים עליו , התיבול האסייתי מאפשר לטופו להיות כוכב!!!
לטופו שלי שידכתי הפעם אורז בר ואספרגוס… וממש בקצרה על אורז הבר:
אורז הבר ,להבדיל אלפי הבדלות מאורז פרא… אינו אורז בכלל!!אלא קטנייה שקיבלה את השם wild rice על שום דמיונה לאורז. צבעה חום כהה עד שחור אורכה הוא עד 1 ס"מ וטעמה אגוזי ומיוחד מאד.

עונת התפוחים סמוקי הלחיים … ומאפינס תפוחים

עכשיו מתחילה עונתם של התפוחים סמוקי הלחיים…. כבר שכחנו שלפירות וירקות יש בכלל עונה. הכל בגלל בתי הקירור והחממות שמאריכים לנו את העונה באופן מלאכותי.
אני מאד אוהבת ירקות ופירות בעונתם ,את הציפייה להם… ואת הטעם הראשוני שלהם לאחר המתנה ארוכה.
בהתחלה הם יקרים ובוסריים כאלה ,אבל אני ממתינה בסבלנות… מחכה שיבשילו ויהיו מתוקים ומחירם יהיה שפוי.
אני מחכה לביס הראשון בתפוח אדום ,מתוק וראשוני של העונה . השיניים חורצות סימנים בבשר התפוח ,והפה מתמלא במיץ עסיסי ומתוק ..
כשרעש הנגיסה בתפוח עסיסי מתחלף לו במפגש עם מרקם קמחי ,אני יודעת שהעונה חלפה ולא יעזרו כל בתי הקירור למיניהם … אני עם התפוחים גמרתי ,עד לעונה הבאה…
כמעט יותר מתפוחים טריים ומתוקים ,אני אוהבת מאפים של תפוחים. אותם אני מתחילה להכין עם בוא הסתיו .
הבית עכשיו מתמלא בניחוח של תפוחים אפויים. כשהמאפינס מוכנים ,אני מכינה לי כוס קפה כמו שאני אוהבת ,חם וחזק. בוחרת לי אחד , מתרווחת .. ביס של מאפה חם עם תפוחים קצת קראנצ'יים עדיין בניחוח קינמון……..

קלסיקה מקסיקנית -פהיטס

אחרי שקנינו ,סידרנו ,בישלנו ואכלנו … נגמרה מערכה אחת של חג . קצת לפני שתתחיל מערכה שנייה ניקח אתנחתא למשהו קליל . מסוג המתכונים שמכינים מהר, וכבונוס גם כל אחד משרת את עצמו..

במקרה זה אני מדברת על קלאסיקה של המטבח המקסיקני – הפהיטס!!!

רק תרשו לי ,לפני כן כמה מילים על המטבח הזה שבאופן לגמרי תמוה ,לא הצליח להכות שורשים בארצנו ,שדווקא חובבת לפות ושאר מינים של אוכל שורף וצורב בלשון ,עם שפע לימון ,צ'ילי וכוסברה…

חוסר ההתאקלמות של האוכל הזה מפתיע בעיקר בגלל העובדה שהחיך הישראלי הוא חיך סתגלן …ומאכלים פחות צפויים כמו סושי ,הרבה ווסאבי ופיוז'ן כבשו כאן כל פינה…

מעבר לצ'ילי קון קרנה , לנאצ'וס , טקילה ופהיטס , יש עוד הרבה למטבח הזה להציע… וכמו הרבה דברים בחיים ,המטבח הזה מתחלק לשלשה :מקסיקני אוטנטי , מטבח "הטקס-מקס" שהתפתח בדרום ארה"ב וסגנון הראפ (רול טורטיה) שהצליח איכשהו להתברג אצלנו.

אני פגשתי את המטבח הזה בארצות הברית ,שם נותנים לו כבוד …. ואצלנו ממש מעט . אני זוכרת לטובה את צ'ימיצ'נגה שחלפה מזמן ממחוזותינו….

מאחר ואנו עוסקים באוכל מהיר ,אני אביא מתכון של פהיטס שמכינים ממש כשרוצים לאכול ,,,, צריך לדאוג גם לסלסת עגבניות , וגוואקמולי . כמובן שיש עוד רטבים \ממרחים שבאים יופי עם הפהיטס ,אבל אמרנו קל… לא להרים ארוחה מקסיקנית:-))
ל4 סועדים לא רעבים במיוחד ,אפשר להכפיל כמויות ,או לעשות מה שעשיתי אנוכי ,שזה להתחיל במרק מתאים כמו מרק עגבניות . מרק הוא כידוע משביע ומוריד את צריכת הבשר באופן משמעותי………

קרא עוד