מבשלת חלומות

מאפינס ריקוטה ואוכמניות

ראיתי את המתכון הזה באתר של ארז קומרובסקי. המתכון גרם לי ל"התקף נוסטלגיה" ולקח אותי הרבה שנים אחורה (לא חשוב כמה….) ונזכרתי במקום הישן והמקסים של ארז ששם הכל התחיל…
קראנו בעיתון על האיש שהביא את בשורת הלחם מסן –פרנסיסקו ופתח מקום של לחם ,דבר חדש באותם ימים בהם לחם תושייה היה מחמל נפשנו.
כחובבות פחמימות מושבעות ולחם בעיקר ,שמנו פעמינו אני ואחיותיי לראות את התופעה ,מקום רק של לחם …!! ..שמות הלחם בעיתון סחררו את ראשנו :
לחם שיפון צרפתי
לחם שוקולד
לחם בייקון וגבינת גאודה
לחם תפוחי אדמה ורוזמרין ועוד כהנה וכהנה….
המקום היה מקסים כמו שציינתי ,חנות קטנה .לצד החנות היה המטבח שם התרחש הקסם ,דרך חלון גדול אפשר היה לראות את העושים על המלאכה (היום שוכנת שם מסעדה גדולה ). בחנות היה מבחר מסחרר של לחמים ומאפים קטנים . היה קשה מאד לבחור.
אחד המאפים היה מאפינס ריקוטה ואוכמניות …מופלא ,מאפה פשוט ,וכפרי .
לימים הילה ביתי כסטודנטית ניהלה את אחד הסניפים של ארז …
כשסיפרתי לה על המאפינס שאני רוצה להכין , תשובתה המיידית הייתה "אני זוכרת כאלה מאפינס מ"לחם ארז"… בדיוק משם המתכון עניתי לה.
שתינו הפלגנו בזיכרונות על מקום ישן קטן וראשוני…שכך אנחנו בוחרות לזכור אותו.

המתכון באתר קצת שונה .אני אפיתי כמאפינס ולא כסקונס,השתמשתי באוכמניות ולא בדובדבנים כמו שהמתכון מציע.

המתכון הזה דיאטטי למדי, אין בו שומנים למעט הגבינה שהיא 5% .

מצרכים:

  • 500 ג"ר גבינת ריקוטה 5%.
  • 1 ו 1/2 כוסות קמח תופח.
  • 3/4 +1/4 כוסות סוכר (אפשר חום מסוג דמררה).
  • 1/2 מקל ווניל.
  • קליפה מגוררת מלימון אחד.
  • 2 ביצים.
  • 1 כוס אוכמניות טריות או דובדבנים (כן… מגולענים).
 

ההכנה:

 
אין צורך במיקסר!
מערבבים את כל חומרי הבצק עם 3/4 כוס סוכר למעט האוכמניות לתערובת אחידה ,לא לערבב יותר מידי.
מוסיפים את האוכמניות ומערבבים קלות.
משמנים תבנית מאפינס או מארגנים תבנית אפיה עם עטרות נייר.
שמים כף וחצי גדושות מלית בתוך השקעים .
זורים למעלה את 1/4 כוס הסוכר הנותרת ,כאן אני מעדיפה סוכר חום גבישי(חנות למוצרי אפייה ).
אופים בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 175 מעלות.למשך 20- 25 ד"ק ,עד שמזהיב מעט ,לא לאפות יותר מידי.
המאפינס האלה הכי טובים חמימים ,אפשר לשמור במקרר ולחמם עטוף בנייר כסף לדקה –שתיים בתנור.

About the author

admin

4 תגובות

הוסף תגובה
  • נראה מעולה, אוסיף לתפריט של שבועות.
    אני חייבת לשתף אותך בהגיגיה של אלה בנושא:
    לפני כמה ימים היא ישבה עלי כשקראתי את אחד מהפוסטים המדהימים שלך ושאלה: "אמא, מי הכין את העוגיות האלה?" עניתי: "חיה". אז היא שאלה: "חיה של אמנון?" עניתי שכן. בערב, לפני השינה, קראנו את "מיץ פטל" ואמרתי לה שאת הספר כתבה חיה שנהב. אז היא אמרה: "אני מכירה אותה. היא גם מכינה עוגיות יפות"…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים